| נמצאו 12 התאמות (עמוד 1 מתוך 2):
1
2
הבא >>
|
| מיון חדש לגיוס, שינויים בדין המשמעתי ורפואה !
(20/12/2008)
|
טיפול רפואי- נשקלת העברת הטיפול הרפואי בחיילים לקופות החולים הציבוריות. נעדכן לשיהיו פרטים נוספים בעניין זה.
שיבוץ על פי בקשתך - מרכז חדש למיון והתאמה לגיוס לצה"ל נפתח השבוע בתל אביב. צה"ל החל בתוכנית מיונים חדשה עם פריסת מרכזים גם בחיפה ובאר שבע . בצה"ל רואים במתכונת הגיוס והמיון החדשה מהפכה וראש אכ"א עצמו ביטא את היעוד באומרו כי השיבוץ משפיע על היותו של חייל מרוצה יותר ומועיל יותר לצבא. עיקר השינוי בכך שתהיה התחשבות של ממש וככל שניתן לבקשת השיבוץ של המתגייס.
בבדיקה שנערכה בצה"ל התברר כי חיילים אשר היו מרוצים מהשיבוץ, היו יעילים יותר בשירות . המתכונת החדשה לפיה בצה"ל יטו אוזן יותר מבעבר לדרישות המתגייסים באשר לרצון שיבוצם , היא בשורה של ממש לטעמנו למתגייסים. תהליך המיון החדש החל כבר בגיוסי הבנות.
מהפכה בדין המשמעתי - בפרקליטות הצבאית הפנימו את העובדה כי מפקדים אינם מקפידים די הצורך על זכויות חיילים העומדים לדין משמעתי בפניהם ומטילים עונשים שאינם פרופורציונליים לעבירות, דבר הפוגע בחייל ובמוטיבציה לשירות. אירועים שונים שהתפרסמו – כמו שליחת חייל שפיהק בטקס לעונש מחבוש ארוך (לחץ כאן) בהם חיילים נדונו לעונשים לא מידתיים, פגעו קשה גם בתדמית הצבא. (לחץ כאן) (וכאן).
השינוי יתבטא בצימצום סמכויות מפקדים בענישה וכן בהעברת סמכויות ממפקדים ברמה זוטרה למפקדים בדרגה מעל לסגן אלוף . המטרה שמירה על כבוד החייל בצה"ל ועל מידתיות בשימוש בכלי הדין המשמעתי. השינוי יחליף המצב הקיים ויתכן והמידע בתחום הדין המשמעתי העכשוי – לפחות בחלקו לא יהיה רלוונטי בקרוב. |
| |
| תקדים: חייל בסדיר הגיש בקשה לצו הגנה נגד מפקדיו !
(18/02/2008)
|
בלעדי ל"הקשב" : ד' חייל בשירות חובה בצה"ל הגיש באמצעות אימו עורכת דין במקצועה ועו"ד נוספת - בקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת,התשס"ב-2001 ביום 12.2.08 בבית משפט בקרית שמונה. (הליך: ה"ט 3479-02-08 ו' נ' ל' ואחרים - שלום ק"ש) במטרה למנוע לדבריו ממפקדיו בדרגות סא"ל וסגן להתעמר בו ולאיים עליו.
תקציר:- על פי הפרטים בבקשה ובתצהיר לבית המשפט, נטען בין היתר כי ד' נשפט פעמיים במעורבות מפקדיו אלה למחבוש בדין משמעתי באותו בסיס בו נמצא בהליכים שלא כדין והליכים אלה בוטלו ע"י ס' הפצ"ר בשל אי חוקיותם. עוד נטען כי על רקע זה של ביטול הליכי הדין המשמעתי והגשת תלונה כנגד המפקדים, איימו המפקדים לאשפז את ד' בצו אישפוז ואף ביקשו את תיקו הרפואי ואחד הקצינים נהג בהתעללות והשפיל החייל . כן נטען כי אותם מפקדים מתנכלים למבקש ומטרידים אותו ומונעים ממנו שיבוץ בבסיס אחר.
בהחלטתו מיום 12.02.08 קבע כב' השופט מרדכי נדל כי על צה"ל להשיב תוך 7 ימים לבקשת הצו וכן כי התגובה תתיחס גם לקובלנה שהגיש החייל.
יובהר כי טרם הוגש הליך כזה כנגד מפקד ע"י פקודו למיטב ידיעתנו וההליך הינו תקדימי.
אנו נשוב ונעדכן בהרחבה ובפרטים נוספים. |
| |
| האם כל העדרות מהשירות מהווה עבירה על החוק המחייבת העמדה לדין ?
(01/11/2005)
|
מזה שנים נהוג בצה"ל להעמיד לדין משמעתי או בפני בית הדין חיילים אשר מוגדרים בעגה הצבאית כ"נפקדים" ו/או "עריקים" ללא שנבדק כלל קודם למעצרם והעמדתם לדין האם יש להעדרות צידוק. בבחינת - כולם בחזקת אשמים...
מבלי להמעיט כהוא זה מחומרת מעשה ההעדרות משירות ואשר אף בעיננו מחייב ענישה כאשר נעשה המעשה בניגוד לחוק שכן פוגע הוא בתיפקוד הצבא - מתברר למרבה האירוניה, כי קיים ספק האם הטיפול המשפטי במי שנעדר מהשירות הוא...בהתאם ללשון החוק. בשים לב לכך שדעתנו בסוגיות משפטיות בצה"ל התקבלה לא אחת בהליך לפני בג"צ ואף הביאה לשינוי החוק, ראוי יהיה כי משפטני צה"ל יעשו "בדק בית" בפרשנותם גם לעניין סוגייה זו.
סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי(חש"צ) – הסעיף היחיד בו נעשה שימוש - כותרתו : העדר מהשירות שלא ברשות. לשון הסעיף מסייג היות ההעדרות עבירה אם הוכח "הצדק סביר" למעשה.
ואולם, חייל הנעדר משירות מועמד לדין באופן אוטומטי כמעט, ללא שנערך הליך רציני של בדיקה כמחוייב בחוק שמא יש בידו הצדק סביר להעדרות ויש בידו להוכיח זאת, כמצווה על פי לשון החוק. רק העדר הצדק סביר מקים את עילת העמדתו לדין ואולם בפועל מוגשים כתבי אישום וכתבי תלונה שלא כמצוות המחוקק. על המצב המשפטי ומה היא דעתנו, נעמוד בהמשך... |
| |
| למרות המהפכה בדין המשמעתי : מחבוש לתקופה ארוכה באמצעות אל"מ !
(29/06/2005)
|
לפני כשנה צה"ל יזם תיקון חקיקתי שהביא למהפכה בשמירת חירויות הפרט של חייליו , בשני היבטים : האחד - כאשר הגדיר מחדש בעלי התפקידים והדרגות הרשאים לשלוח חייל למחבוש במסגרת הדין המשמעתי והשני, באשר למספר ימי המחבוש המקסימלי (מקסימום ימי מחבוש - 28 יום לעבירה ובסמכות קצין שיפוט בדרגת אלוף משנה ומעלה - ראה כאן סעיף ד'). על כך אף בירכנו את צה"ל שהביא את ההליך המשמעתי אל העידן החוקתי שקנה לו שבט במשפט בישראל.
אולם נראה כי יש מפקדים בצה"ל אשר לא השלימו עם מהפכה זו. כך, מפקדים אחדים מצאו שיטה כיצד לרוקן מתוכן את מטרת השינוי בפקודות ולהביא לענישה בה חייל נשלח למחבוש למלוא התקופה המותרת. השיטה – קציני שיפוט בדרגת אלוף משנה כערכאה ראשונה. עקרון הטמעת המשמעת חשוב ככל שיהיה, חייב הוא להיות כפוף למידתיות, לכללי הצדק ובמסגרת הוראות הדין.
עוד מתברר למרבה האירוניה, כי חלק מאותם קציני שיפוט בכירים, אינם מכירים את סמכותם ו/או את רזי ההליך עליו מופקדים. לדוגמא: כך קרה במקרה בו נדון חייל ע"י מח"ט יהודה אלוף משנה חגי מרדכי ללא שהקפיד לבדוק גירסת החייל (לחץ כאן), כך נקבע ע"י בג"צ במקרה של החייל יוסף פילנט אשר נשפט ע"י אלוף משנה דרור רופא בהליך המנוגד לפקודות (לחץ כאן) . כך, במקרה נוסף אותו אנו מביאים כאן בהמשך, בו נשפט החייל נ.ט מחיל האוויר ע"י אלוף משנה מאיר בן שיה לפני חודשים אחדים למחבוש של...35 יום. ושוב, אתמול הוחלט להעמיד את הסרבן החייל אבי ביבר לדין משמעתי לפני ...אלוף משנה דוד מנחם. מפקדו של זה, תא"ל אביב כוכבי בראיון לתקשורת ולפני משפט קבע עמדה והבטיח כי..."...החייל יקבל פסק דין ראוי..." (לחץ כאן).
בדוגמאות שהבאנו, לא נקטה הפרקליטות הצבאית בצעדים פיקודיים כנגד אותם קציני שיפוט אשר לא קיימו הפקודות ו/או לא הקפידו בזכויותיהם של החיילים. |
| |
| בג"צ: פסק שניתן ע"י קצין שיפוט בדין המשמעתי - חייב בהנמקה !
(12/01/2005)
|
חשוב ביותר ובלעדי: בג"צ 266/05 יוסי פילנט נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי בהחלטה תקדימית וחריגה (הערב 12.01.05 בשעה 20:00) - כב' השופטים אליקים רובינשטיין ואדמונד לוי, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט מישאל חשין, שנותר בדעת מיעוט - החליטו על ביטול כפול: הן של פסק-דין המשמעתי ששלח את החייל ל- 28 ימי מחבוש, והן של החלטת סגן הפרקליט הצבאי הראשי, אל"מ דני עפרוני, שלא לבטל את ההליך הבלתי חוקי. פסק הדין - משמעותו היא שינויים מרחיקי-לכת בהליך המשמעתי שהיה מקובל עד עתה בצבא:
1. קצין שיפוט שהרשיע חייל בהליך משמעתי, חייב לנמק את החלטתו בכתב. גם אם החייל כפר באשמה אך לא פירט - חייב הקצין לבחון את הראיות שבפניו באופן עצמאי.
2. סטייה מן העקרונות האמורים - תביא לביטול פסק הדין. למעשה, בית המשפט העליון מעביר מסר חד-משמעי לפרקליטות הצבאית: אם לא תבטלו פסקי-דין משמעתיים שנפלו בהם הפגמים הנ"ל - אנחנו נבטל.
3. טופס 630 הינו פסול במתכונתו הנוכחית - ואת זאת אומר מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה ! ספק אם הפצ"ר יוכל להתעלם מאמירותיו.
4. על קצין השיפוט לערוך פרוטוקול של המשפט.
5. יש לוודא כי קוימו זכויות החייל לעיין, במקרים המתאימים, בכל הראיות שנגדו ולהיוועץ בעו"ד לפני המשפט.
לא נסתיר, כי בטרם הגשת העתירה התייעץ בא-כוח העותר עם צוות "הקשב" בהיבט חוקיות התנהלות ההליך המשמעתי. אם כך, זו הפעם השנייה (ראו מקרה) שבה ידע "הקשב" לזהות פגם בולט בשיקול דעתה של הפרקליטות הצבאית, המצדיק התערבות בהחלטותיה, ולראיה: הפצ"ר וסגנו, כראשי המערכת, סופגים ביקורת נוקבת מפי בית המשפט העליון, אשר נאלץ לקחת לידיו את המושכות - נוכח כישלונם בהפעלת סמכויותיהם.
גם כאן, קצין השיפוט לא קיים את הוראות החוק, והמשפט הוכרז כלא חוקי. לפיכך, מומלץ לכל חייל וחיילת לעיין בהוראות ובתיקונים החדשים לחוק שהובאו לידיעתכם כאן באתר (לחץ כאן; ראו את התיקון החדש לחש"צ; וראו גם הפ"ע) |
| |
| "חקירה" נוסח מצ"ח מרכז – חייל נשפט ללא חקירה לחשיפת האמת !
(03/11/2004)
|
למרבה האירוניה, המקרה הבא אינו דן בחקירה סבוכה, לא בתיק קשה לפיצוח, גם לא ב"חשוד" אלמוני, אף לא בהעדר אפשרות לחפש ראיות . המקרה המוזר הבא התרחש כולו ב...מפקדת מצ"ח מרכז. ולמרות זאת העבירה לא פוענחה.
ל' , ה"חשוד המיידי" הוא חייל במצ"ח. ה"חוקר" הראשי במקרה הוא מפקד מצ"ח מרכז סא"ל נתי. החשד : הכנסת תוכנה לפריצת מחשבים למחשב של מצ"ח. יש חשוד,חוקר ועבירה. אלא מה שחסר שם היתה חקירה לאיתור העבריין האמיתי.
לאחר שמפקד מצ"ח מרכז קבע כי ל' אשם , הוא החליט להעמידו לדין משמעתי. ברוח אותה מסורת בה החליט ש - ל' אשם ללא כל בדיקה או חקירה, החליט המפקד כי הוא זה שישפוט את ל' . הרי זה יכול גם לחסוך זמן, שהרי רק צריך לפסוק את העונש...
ואנו בנאיביות אופיינית סברנו כי הליכי דין לא תקינים בהם המשפט בא טרם בדיקה רצינית, הם מנת חלקם של מפקדים חסרי ידע בחקירות ומשפט, אשר אין הם מיומנים בחקר האמת...סיפור שכדאי לקרוא....
|
| |
| בג"צ שהוגש ביוזמת ועל דעת "הקשב!" ביטל היום פסק דין משמעתי!
(10/03/2004)
|
השופטים פנו לב"כ הצבא וביקשו לדעת אם מדובר "בתקופת הפלמ"ח" ששופטים כך חייל ב"בוטקה" ושלא במסגרת צה"ל....הפרטים: לאתר "הקשב" הגיעה פנייתו של עורך דין אייל מנחם ולפיה נמסר מידע לפיו חייל מילואים נשפט באמצעות המג"ד שלו במקום עבודתו כקב"ט בפקולטה לחקלאות ברחובות. המג"ד שפט החייל ב"בוטקה" בשערי הפקולטה, תוך עבודתו הפרטית ודן אותו ל21 ימי מחבוש. קראנו לכך "קפקא במילואים". לאחר בדיקה משפטית, וכשסברנו שהצדק עם עו"ד מנחם, הבענו דעתנו תוך שהמצאנו לידיו את הטיעונים המשפטיים והאסמכתאות בחוק ולפיהן סברנו כי עליו להגיש מייד עתירה לבג"צ. עו"ד איליה עמד על כך כי פסק הדין בטל. העתירה אכן הוגשה (בג"צ 10745/03) ומתברר כי צדקנו משפטית.
|
| |
| האם רשאי מפקד לחייב חייל לקבל טיפול רפואי רק ביחידתו?
(16/02/2004)
|
פנייה אלינו : שוב בעניני רפואה - מפקד גף באחד מבסיסי חיל האוויר הורה לחייליו שלא לפנות למרפאה צבאית לקבלת טיפול רפואי כשהחייל בחופשה או ביום בו עליו לחזור לבסיס, אלא למרפאה שביחידה בלבד. לטענתו אסור לאיש להעדר ממסדר הבוקר ומי שיתקשר להודיע כי פנה לטיפול רפואי במרפאה אזורית או שמצוי בחופשת מחלה ("ג") שקיבל במרפאה שאינה מרפאת הבסיס, יועמד לדין משמעתי, אף אם בידו אישור מחלה.
נבהיר כבר עתה. מפקד חייב לכבד החלטה רפואית. ובאשר לחייל : בעת צורך רפואי שאינו סובל דיחוי ולא ניתן להמתין לחזרה ליחידה למרפאת הבסיס בו משרת החייל, רשאי חייל לפנות למרפאה איזורית. נבהיר כאן את המצב המשפטי . |
| |
| צה"ל במיטבו ! חייל ששהה במחבוש בכלא שוחרר לבדיקת סיבות נפקדותו !
(26/08/2003)
|
חייל שהתריע על ביצוע עבירה בבסיסו, נפקד מהבסיס מחשש שיבולע לו בשל "הלשנה" למפקדיו על מעשי חבריו ששיחקו משחק מסוכן בנשק. על נפקדות זו נדון ל-14 ימי מחבוש .באמצעות "הקשב!" חזר החייל לבסיסו, בצירוף בקשתנו כי העונש יעוכב עד לבירור האירועים שהביאו לנפקדותו. מפקדיו סברו אחרת והוא נשלח לרצות העונש בטרם עניינו נבדק.
פנינו מייד לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, אל"מ אביחי מנדלבליט, אשר הורה לבדוק המקרה, ולאחר טיפול מסור וראוי שלו ושל צוותו, ראש מדור דין משמעתי, סרן שרון, ופרקליט צפון, שוחרר החייל מהכלא עד לבדיקת מצ"ח המקרה. ללמדך כי יש בצה"ל מי שחרויות הפרט וכללי הצדק נר לרגליהם. |
| |
| דין משמעתי אינו תחליף לטיפול ראוי במצוקות אישיות ואמיתיות של חייל...!
(19/07/2003)
|
לאחרונה פנה אלינו חייל המשרת מזה קרוב לשנה בצה"ל עם סיפור של מצוקה אישית ומצוקה כלכלית בבית וכתוצאה מכך נפקד 3 ימים מצה"ל והועמד לדין משמעתי. חודשים שהוא מנסה לקבל עזרה למצוקתו ולא מצא אוזן קשבת.
נפקדות אומנם היא עבירה שיש לתת עליה הדין. ואולם, הנסיבות בהן נעשה שימוש בדין המשמעתי בצה"ל, במעצר או במחבוש כתחליף לאוזן קשבת ונסיון לפתור מצוקות, הן מחייבות בדיקה. חוסנה של המערכת הצבאית הוא דווקא ביכולתה לרסן כוחה במקרים חריגים. שימוש בענישה של העמדה לדין כתבנית לתגובה, גם כשמובא צידוק לההתנהגות הפסולה של חייל היא לא דבר ראוי. כמוה כ"הקטנת ראש" התורם גם לניכור כלפי צה"ל, ממי ששרוי ממילא במצוקה. |
| |
|
|
