הדפסה
שלח לחבר
עבור לתגובות
הוסף תגובה
|
|
דין משמעתי אינו תחליף לטיפול ראוי במצוקות אישיות ואמיתיות של חייל...!
(19/7/2003)
|
לאחרונה פנה אלינו חייל המשרת מזה קרוב לשנה בצה"ל עם סיפור של מצוקה אישית ומצוקה כלכלית בבית וכתוצאה מכך נפקד 3 ימים מצה"ל והועמד לדין משמעתי. חודשים שהוא מנסה לקבל עזרה למצוקתו ולא מצא אוזן קשבת.
נפקדות אומנם היא עבירה שיש לתת עליה הדין. ואולם, הנסיבות בהן נעשה שימוש בדין המשמעתי בצה"ל, במעצר או במחבוש כתחליף לאוזן קשבת ונסיון לפתור מצוקות, הן מחייבות בדיקה. חוסנה של המערכת הצבאית הוא דווקא ביכולתה לרסן כוחה במקרים חריגים. שימוש בענישה של העמדה לדין כתבנית לתגובה, גם כשמובא צידוק לההתנהגות הפסולה של חייל היא לא דבר ראוי. כמוה כ"הקטנת ראש" התורם גם לניכור כלפי צה"ל, ממי ששרוי ממילא במצוקה.
סברנו שמקרה זה, אינו מקרה בודד. לפיכך אנו סברנו להביאו בהרחבה.
החייל, תושב מרכז הארץ, מצוי בשירות בצה"ל מזה כשנה . הוריו כיום נמצאים לפני גירושין ואביו אינו עובד. אימו נתבשרה לאחרונה כי תופסק עבודתה בשל המצב הכלכלי .
בקרוב, על ההורים לחלוק ולמכור את דירתם המשותפת.
אין ודאות באשר למקום מגוריו העתידי של החייל. המצוקה בבית היא אישית וכלכלית וכך התרשמנו, לא פשוטה. החייל מזה מספר חודשים ביקש סיוע באמצעות מפקדיו וקצינת הת"ש וכן ביקש להעבירו לבסיס קרוב לביתו ולאפשר לו באישור מיוחד לסייע בכלכלת משפחתו.
הטיפול עד כה לדבריו היה בכך שהעבירו אותו מגורם אחד למישנהו. בקשות שהגיש, לא טופלו כראוי ובחלקן אף לא הגיעו לתעודתן.
ההתמודדות עם בעיותיו מבית וחובותיו כחייל קשה עליו. ככל שיחליט להעדיף לנסות להקל על מצוקתו מבית ולהקדיש מזמנו לבעיותיו האישיות, יסתבך בצבא. לתפקד כרגיל בתפקידו בצבא בנסיבות אלה, לא קל וכמעט בלתי אפשרי. המחשבות על מצוקותיו וכיצד יוכל למצוא להן פתרון אינן מאפשרות תיפקוד. הוא מצוי כדבריו "בין הפטיש לסדן".
לאחרונה ניפקד 3 ימים מהבסיס. הוא הועמד על כך לדין משמעתי אך לפני ימים ספורים. הציג מסמכים, הסביר את הסיבות שגרמו לו להסתבך. קצין השיפוט הפעם לא שלחו לכלא. אך הדגיש בפניו כי בפעם הבאה לא יהיה כזה בר מזל. על פי הבנתנו את סעיף 94 לחש"צ, הרי מי שהוכיח הצדק סביר, לא מובא לדין או נעצר. ואולם בצה"ל, לא נראה כי שקלו את כל השיקולים במקרה זה היה ואכן הוכיח החייל את טענתו.
אלינו פנה בבקשה לעצה כיצד יצא מהתיסבוכת והדגיש כי אין לו שום פתרון ואינו יודע מה לעשות.
|
| תגובת "הקשב" והפניית הנושא לטיפול: |
ראשית, הפנינו החייל להגיש מייד ערעור על העונש בכל אשר נוגע להעמדתו לדין.ואולם, אנו סבורים שאין למצבו מוצא משפטי. מי שעובר עבירה, בידי צה"ל סמכויות לפעול משפטית כנגדו. השאלה שצריכה עיון היא האם במקרה זה ולאור הנסיבות בהן פעל כדין (עד לניפקדותו) והגיש בקשות לממונים, אך בקשותיו לא טופלו כראוי כפי שפירט בפנינו בכך שהופנה מגורם אחד למשנהו, ולאור נסיבותיו האישיות ראוי היה להעמידו מייד לדין כשבידו אישורים ומסמכים לאימות המצוקות.
אנו הפנינו מייד פנייה לראש אכ"א וביקשנו כי יעשה למינוי קצין מוסמך לשוחח עם החייל ולבדוק אם ניתן לסייע לו במסגרת האילוצים של השירות ובמסגרת האפשרויות לבדוק אם ניתן להענות לבקשה להעבירו לשירות קרוב לביתו. בנוסף, פנינו לגורמי המשפט בצה"ל בבקשה לשקול אם להשאיר העונש על כנו ובמידת האפשר, לא להטיל עליו עונש מאסר אשר עלול לדרדר מצבו הנפשי.
אין ספק כי מצוקות כשם שנתקל בהם החייל מדירות שינה מעינהם של אנשים בוגרים, כל שכן כשמדובר בחייל צעיר והמצאות במערכת צבאית בתקופה של קושי ומצוקה אישיים כאלה לא קלה לו לחייל ההתמודדות והוא זקוק לסיוע.
הערנו עיניה של המערכת הצבאית ומקווים כי ינתן לחייל סיוע ככל שיתאפשר כדי שמצבו לא יחמיר ויפגע ביכולת להמשיך בשירות רגיל.
עם קבלת המענה נעדכן. אנו ממליצים לפני חיילים שמצויים במצוקה, לפנות ולהציף בעיות בפני מפקדיהם על אף הקושי הנובע מעצם השירות הצבאי. כן, נדגיש כאן כי התנהגות אשר תוביל חייל לכלא היא אינה פתרון ואין לדבוק בו בשום מקרה. שום מצוקה ושום בעייה אינה ניתנת לפתרון טוב יותר מתוך כותלי תא סגור בכלא או מעצר. לפיכך, יש לפנות ולבקש עזרה כל אימת שחייל במצוקה. ממפקד ישיר, ממפקד ממונה, מהמג"ד משק"ית ת"ש וכן הלאה. למרות כי לעיתים יש ונדמה לחייל שהמערכת אטומה, בכל זאת ימצא מי שיקשיב בסופו של דבר ואין להרים ידיים רק בשל כך כי המפקד הישיר לא סייע.
|
|
|
תגובות: |
| הוסף תגובה |
|
