הדפסה
היבטים משפטיים וציבוריים (9/5/2003)
מתוך: גילגולו של כדור רובה אחד...שחסר...
מעשי המפקדים והנסיבות מחייבים חקירה אם לא מדובר בעבירה של שררה כנגד חייל וכל זאת בשל כך כי הגיש תלונה כנגדם.
יש במעשים מעין אלה לפגוע במוטיווציית החיילים לשירות.

מי שבחרו בשירות קרבי כלוחמים בצה"ל יש לטפח מתוך התחשבות בקשיים ובסיכונים הכרוכים בתפקידי הלחימה. יחס הוגן, סבירות ומידתיות כלפי פקודים הן חובות המפקדים כלפי כלל החיילים. כל שכן במקצועות הלחימה וכלפי לוחמים.
ממצאי קצין הבודק מקימים עילה לפתיחה בחקירה .

החלטות הפרקליטים שלא להורות על בדיקת המקרה לאור ממצאי הקצין הבודק , הן בלתי סבירות בנסיבות אלו. קביעתם כי מי שלא קיים הוראות הצבא הוא "תם לב" הינה חריגה
מן הסמכויות שמצויות בידם (שכן טענת תום לב היא טענת הגנה שמשמיע נאשם במשפטו כדי לשכנע השופטים כי לא עשה המעשה בכוונה ולפיכך יש לזכותו או להקל בענשו. יש מקרים של הליכי שימוע לפני משפט) שכן לא מוסמכים לקבל החלטה כזו ומעבר לכך, לא היה בידם לבסס מסקנה של "תום לב" .
החלטה שכזו היא אינה נתונה בידי פרקליט.



ניתן לקבוע משפטית כי מעשי המפקדים מקימים חשד מעבר לסביר שנהגו שררה בחייל ובאשר לפרקליטים כי חרגו מסמכויות שניתנו בידם על פי דין ואף התרשלו באחריותם המקצועית ובחובה להקפיד על עקרונות השוויון והצדק שבבסיס הגדרת תפקידם.


אירוע זה מוביל למסקנה כי צה"ל אינו מתלהב לחקור ולהעמיד לדין מפקדים שעברו על פקודות והוראות הצבא.ממפתנה של הפרקליטות הצבאית יוצאת לה מדיניות בעלת מסר כפול. כלפי מפקדים אשר אי קיום הפקודות והוראות הצבא מצידם מתפרשת כ"תום לב" וחסינים הם, בה בעת שחיילי בד"א נתפסים כמי שיש למצות עמם את מלוא הדין.

חומרת הסטייה מנורמה לפיה כולם שווים בפני החוק חמורה שבעתיים כאשר מתווסף לה אלמנט של פירוש הדין כך שיותאם למדיניות זו ודווקא מצד אלה הנמנים על אכיפת הדין ונורמות המשפט אשר טוהר ונקיון שיקול דעתם אסור שיוטל בספק, שכן עלול הדבר לגרום לקריסת מערכת זו . טעות בשיקול דעת זה של הפרקליטות הצבאית לא להשכיל לנהוג כפי שנדרש ומצופה ממערכת שכזו, כאילו היו לראשה שני כובעים ולא רק שיקולים משפטיים טהורים היא פגיעה באינטרס הצבא ובחוסנו. יש כך נראה מי שחשב כי הגנה על מעשי חריגים שהינם מפקדים בכירים הוא מעשה לויאלי למערכת הצבאית בנסיבות מקרה זה.


ואולם, מי שסבר כך או מי שראה תפקיד הפרקליטות הצבאית כנושא שני כובעים, הביא ובאופן ברור וחלוט לתוצאה הפוכה ולחידוד השאלה האם ראוי שבצה"ל הפרקליטות הצבאית תהיה כפופה לרמטכ"ל או שיש להעדיף הפרדת רשויות אשר תמנע שיקול מערכתי שאינו בבסיס תפקידה המשפטי. כפי שנהוג באופן התנהלות פרקליטות המדינה.


מקרה זה הוא אחת הסיבות להקמתו של אתר זה. הוא מקרה פרטי אמנם של חייל חדור מוטיווציה שעשה הכל טרם גיוסו לשרת שירות קרבי כלוחם ונלחם להגיע ליחידות עילית, אף שצה"ל רצה אחרת וכך הגיע להכשרתו כלוחם חיר בחטיבת הנח"ל. אך מעבר לאמור:


המקרה הפרטי הזה הוא סימטום לתופעה שאם איננה אוסף טעויות של המערכת, הרי היא חמורה ביותר. המסר העולה ממנה הוא חמור, הוא אסור, הוא מוטעה. במקרה זה לא נותר אלא לנקוט בהליכים משפטיים בענינו של החייל, אולם לא די בכך. הסוגיות המשפטיות
והמוסריות הטמונות בה מחייבות דיון דחוף באשר למדיניות זו של שוויון במערכת הצבאית בתחום שמעמדות ודרגות אין להן דריסת רגל.....


עוד על מקרה זה:
חזרה
הערות המערכת (9/5/2003)