החלטת הפרקליטות הצבאית ותגובת הצבא מעלות שאלות נוקבות באשר לשיוויון בפני החוק וישום החוק שלא לפי מפתח מעמדות ודרגת החייל. ואלו חלק מן השאלות אשר כל פרקליט מתחיל היה צריך לשאול עצמו בטרם קיבל החלטתו כמפורט :
- הכיצד הוראה של מניעת חופשה למשך 3 ימים מרגע שהתבררה ההוראה כלא חוקית
ולאחר פניית הורי החייל לנקח"ל הובילה למשפט שבו רותק ל-14 יום מייד משהתבררה
ההוראה כלא חוקית?
- האם התלונה לנקח"ל כנגד המפקדים על סטייתם מהוראות הצבא היא הסיבה בגינה אותו
חוסר בכדור אחד הצדיקה הטלת 14 ימי ריתוק? מה היה בעל חומרה כה רבה שהחמיר
הענישה כך שלאחר שקבעו קודם (3 ימים) כעונש, לאחר התלונה הוסיפו עוד 11 יום?
- הכיצד הורו מפקדי החייל למנוע חופשתו הראשונה הארוכה בצה"ל כאשר ההוראה
למניעת חופשה אינה מתירה מניעת חופשה ארוכה וראשונה בצבא?
- איך נשפט אם מי שפרטיו רשומים כמגיש התלונה לא הגישה כלל?
- מה באשר למדיניות ולפיה מעכבים בשעות בודדות יציאה לחופשה בגין חוסר בכדור
ואיך במקרה זה מנעו חופשה ושפטו? ומה באשר לקביעה כי אין תקדים לענישה כזו
במקרים זהים?
- מה באשר לחוסר הסמכות של המפקד לשפוט חייל שהורו על מניעת חופשתו בהעדר
הוראת פרקליט צבאי כנדרש?
- איך אפשר היה להרשיע בהתרשלות של החייל מבלי לבדוק כלל מה הסיבה שכדור חסר
אולי בשל פגם בלשונית המחסנית או בשל כל סיבה אחרת שלא מהווה התרשלות החייל?
ואולי יותר מכך, איך אפשר לשפוט חייל על התרשלות וחוסר בכדור כאשר אין בצה"ל
הוראה באשר למספר הכדורים שחובה כי ימצאו בכל מחסנית?
- איך קורה שמפקדים שנקבע לגביהם כי עברו על הוראות צה"ל על פי החלטה סתמית
של הפרקליטות הצבאית עשו מעשיהם ב"תום לב" כאשר לא נערכה כל בדיקה איתם
ובו בזמן שהבדיקה הרשמית ע"י הקצין הבודק מסקנותיה סותרות "תום לב" כלשהו
של המפקדים? האם חוסר בכדור של טירון חמור משלילת חירותו של חייל ?
- מדוע מצ"ח מסרבים לחקור חשד לעבירה של שררה מצד המפקדים כלפי החייל וזאת
בהתייעצות עם הפרקליטות הצבאית, כאשר גם במצ"ח לא שמעו על מי שלא קיים
הוראות הצבא והדבר הופך אותו ל"תם לב" .
- הכיצד אין לפרקליטות הצבאית כל תשובה האם אי פעם נקבעה קביעה מוזרה שכזו
ע"י פרקליט צבאי כשמדובר היה בטירון שלא קיים הוראות הצבא?
- אם חייל נשפט ונענש ב-14 ימי ריתוק בשל התרשלות כביכול על מעשה שאין בו עבירה
הכיצד מי שלגביהם נקבע כי עברו עבירה של אי קיום הוראות הצבא לא נמצא במעשים
כל פגם ועוד ראויים לתואר "תמי לב"? כל שכן כשבמעשיהם שללו חירות של חייל.
- הפרקליטות הצבאית טרם הצביעה עד ליום זה על מראה מקום אשר מאפשר לפרקליט
סמכות להחליט כי מי שעבר עבירה הוא "תם לב".
- אילו חייל מן השורה היה נתפש בהופעה מרושלת לדוגמא גם כשהנסיבות מראות על
סיבה הגיונית לכך, היה מעשהו נסלח מחמת "תום הלב"?
- לא נמצא תקדים של קביעת "תום לב" לגבי חייל טירון שעבר על פקודות הצבא ובשל
כך בלבד לא ננקטו כנגדו שום הליכים מכל סוג שהוא כפי שנהגו במפקדים.
אלו רק מעט מן השאלות שאין עליהן תשובה אך יש בהן כדי לפגוע באמון במערכת אשר אמורה לנהוג שיוויון בפני החוק כלפי כל חייל ללא הבדל בדרגה ומעמד.
|
