תלונות לא מעטות מגיעות ל"הקשב!" וענינן טיפול רפואי לקוי בחייל. הנה רק קומץ מן המקרים שליקטנו:
חייל עם אבחנה של פריקת ברכיים נאנח מכאבים בבסיס, חייל אחר הושאר חודשים ללא שיבוץ אך קב"ן ששקל להמליץ על העברתו חשש ממפקדיו, רופא צעק על חייל עם קוצר נשימה כי הוא מתחזה, בחור ישיבה שחזר בשאלה והיה בדיכאון נפסל לשירות ע"י קב"ן, אחר שהצהיר כי הוא הומוסקסואל נקבע לו פרופיל נפשי ולא גוייס, חיילת שנכוותה במטווח לא זכתה לטיפול רפואי, חייל שהגיע לבי"ח 10 עקב נפיחות בחצי פה לאחר שנעקץ במארב טופל בשני כדורי "אקמול", חייל שסובל מ"מחלת ירח" לן בבסיס כשהוא מחזיק בנשק ומסכן עצמו וחבריו והקב"ן מציע כי בלילה "יקשרו אותו למיטה", חייל שנתגלה גידול בראשו מסולק מצה"ל ללא טיפול... .
מה באמת קורה בתחום הרפואה בצה"ל ... תהיה הסיבה אשר תהיה, ראוי כי מישהו יבדוק את מה שנראה כתופעה "לא בריאה".
זהו קומץ דוגמאות כפי שנטענו בכתב ובאמצעות הדואר האלקטרוני שנשלח אלינו עלידי החיילים עצמם ובני משפחתם. יש להדגיש כי אין במקרים אלה לשקף באופן אמפירי תופעה, אולם אלה אינם מקרים יחידים ודי לעיין בארכיון הפירסומים בתקשורת כדי ללמוד על אירועים חריגים ותוצאה קשה עקב חוסר טיפול רפואי ראוי בצה"ל. ברוב המקרים שבה ועולה הסוגייה לפיה חייל הפונה לטיפול רפואי, יש מפקדים ורופאים הרואים בו כמי שיש לחשוד בו בהתחזות או מוחזק כמי ש"עושה הצגות" ואולי זוהי הסיבה לשטחיות הטיפול או העדר הטיפול. הרופאים מסתכנים ביודעין או שהם פועלים שלא משיקולים רפואיים גרידא. כך או כך, הסיכון או הרשלנות עלולה בימינו שלא כבעבר, להובילם אל ספסל הנאשמים . הרופאים נושאים ברשיון המקנה להם סמכויות ברפואה מחד ומאידך, משמש הרשיון כבסיס להרשעה ברשלנות מקצועית (ראה מאמר קשור). גם המפקדים מוחזקים על פי המצב המשפטי הנוהג, כמי שחבים באחריות מיוחדת כלפי החייל וראוי כי ינהגו בהתאם.
מקרה ראשון:
חייל שאובחן ע"י מרפאת הטכניון כ"חולה ירח" בעל הפרעות בשינה, ניתן לו אישור לינה בביתו עלידי קצין בריאות הנפש (קב"ן) ביחידה, עקב כך שהוא מטייל בלילות בחוסר מודעות למעשיו. ארבעה חודשים לאחר מכן וללא שינוי במצבו הרפואי של החייל, החליט אותו קב"ן כי הלינה בבית מהווה "הטבה" לחייל ולפיכך, הגה רעיון חדש: החייל ישן בבסיס וניתן לקשור רגליו למיטה ולנעול החדר.
אותו חייל נושא נשק ואף שובץ לאבט"ש. אז החליט פסיכיאטר לפטור אותו מכך, הורה כי ישן בחדר עם אנשים על מיטה "נמוכה" ולאחר תורנות שמירה יפקיד הנשק בנשקייה מבלי לשים לב לפרט פעוט אחד...המחלה הינה מחלה של לילה והנשקיה היא פתוחה ביום... .
מקרה שני:
חייל המשרת בבסיס חיל האוויר אובחן כסובל מבעייה של פריקת בירכיים אשר מונעת תיפקוד רגיל והוחלט לנתחו. אלא מה? הוא מתפקד בגף מסוקים בחיל האוויר, אינו יכול לבצע התפקיד, סובל מכאבים . מרוב ביקורים אצל הרופא ובקשה לשנות לו מקצוע, נמאס לחובשת בבסיס ממנו והיא החליטה כי המקרה שלו "אינו דחוף" ואינו מחייב לראות רופא. עקב כך גם מפקדיו מתייחסים אליו כאל עושה צרות. בנוסף לאלה, נקלע למשבר במשפחתו ואז העצימו העימותים בינו למפקדיו.
אימו שלחה קבילה לקצין הקבילות ומה שמצאו שם שזה רלוונטי זה לאמת החייל עם מפקדיו בדבר תלונתו נגדם. ככל שידוע, נציב התלונות לא פתר הבעיה.
מקרה שלישי:
חיילת שנכוותה במטווח בשטח אש לא מצאה גורם שיתן טיפול רפואי, אלא לאחר שעות וגם אז הטיפול היה כה לקוי, עד שנאלצה לפנות באופן פרטי לחדר המיון (ראה מקרה).
מקרה רביעי:
חייל שסובל מקוצר נשימה עבר בלילה בבסיס התקף. בבקר פנה אל הרופא ולאחר שסיפר כי נחנק וחבריו עזרו לו עד שנשימתו חזרה, נענע ע"י רופא היחידה בתגובה "טוב, עכשיו אתה חי?אז מה אתה רוצה, עכשיו הכל בסדר" הרופא לא טיפל בחייל כיוון שהזכיר לו כי הגיע לא "בשעות הקבלה".
כעבור שבוע, חזר החייל לרופא בעקבות בעיית קוצר נשימה , הרופא ביקש שינשום עמוק ואז הרופא בצעקות הבהיר דעתו ה"רפואית" לחייל באמרו לו "אתה סתם משקר אותי מהיום הראשון שבאת ליחידה. מה אתה רוצה זה לצאת מהיחידה..." הוא עוד אוסיף כי אם ישלח את החייל למיון ושם לא יגלו ממצאים, ישלח החייל לכלא.
למחרת היום, חובשת שהיתה נוכחת באותה "בדיקה" ביקשה להתנצל בפני החייל בשמו של הרופא.
מקרה חמישי:
חייל שנשכח ביחידה ולא שובץ תוך שהוא לן במכולה בקור , הגיע למצב של טיפול נפשי ולא נמנע התדרדרות מצבו הרפואי, שוחרר לביתו וכיום הוא בתביעה כנגד משרד הביטחון (ראה מקרה).
מקרה שישי:
בחור בן 17 הגיע ללשכת הגיוס, סיפר כי הוא מעדיף בני מינו והוא הומוסקסואל וחשב לעבור ניתוח לשינוי מין. זה בלבד הספיק לקצין בריאות הנפש כי לקבוע שלבחו יש "סעיפי ליקוי נפשיים" (ראה מקרה).
מקרה שביעי:
בחור צעיר חרדי החליט לעזוב את הישיבה ולחזור בשאלה. בידיו היה פטור משירות ביטחון כתלמיד ישיבה אותו קיבל בלחץ הוריו תוך שימוש ברופא אשר מצא לו בעייה "רפואית" וכל זאת כדי לפתור אותו מגיוס. למרות אלה, חזר בשאלה ובכל זאת החליט להתגייס. הבחור (לפני גיל גיוס) נודה עלידי החברה החרדית וסולק מביתו ונותק הקשר עם הוריו.
צה"ל מונע את גיוסו על בסיס הפטור הקודם והבחור אינו מצליח לשכנע כי הכל היה "הצגה" בלשכת הגיוס וכל שעשה היה כדי לקבל הפטור וכיום בעצם מספר אמת והוא כשיר לגיוס.
צה"ל מסרב לגייסו על אף חוו"ד פסיכולוגית שאין בה מניעה לגיוסו.
מקרה שמיני:
חייל קרבי שתוך שירותו נתגלה בראשו גידול שפיר , הוצא מהשירות לפני ניתוח ללא שצה"ל עשה להבטיח לו טיפול רפואי הולם מחוץ למסגרת הצבאית (ראה מקרה).
מקרה תשיעי:
חייל קרבי שעשה במארב באיזור מוצב בהר דוב, נעקץ יום לפני הגיעו לחופשה עלידי בעל חי לא ידוע. עם הגיעו לביתו, כעבור יומיים החלו כאבים, אודם ונפיחות בחצי הפה והלחי. החייל פנה לבי"ח 10 בשבת בבקר. לאחר המתנה משנכנס לרופא, הגיב הרופא.."אל תדאג, הנפיחות תרד לבד" ונתן בידו שני כדורי "אקמול", מבלי להחליט לערוך כל בדיקה – שמא, נעקץ ע"י בעל חי ארסי....
לאחר שהוריו פנו מיידית למפקד תורן של קצין רפואה ראשי ולאחר דין ודברים, הוחלט על הפניית החייל לבית החולים. שם נבדק וניתן לו טיפול לרבות משחות.
מקרה עשירי:
מגוייס הגיע ללשכת הגיוס עם בעייה אורטופדית המגובה בצילומי רנטגן , אולם הרופא בלשכת הגיוס החליט שאינו זקוק לצילום כלל והוא יקבע הממצא. כך קבע לבחור פרופיל קרבי. עם הזמן הבעייה הרפואית החריפה ונתגלו ממצאים חמורים יותר בצילומי הרנטגן וכמובן החמרה במצבו.
רופא אזרחי קבע כי לאור ממצאים אלה, אין החייל יכול להתאים לפרופיל קרבי. בלשכת הגיוס טרם החליטו.
מקרה אחד עשר:
חייל פנה וסיפר כי הופנה ע"י רופא היחידה לרופא מומחה ונקבע לו תור, אך מפקדו מנע ממנו ללכת למומחה. הוראתו של מי גוברת ואם היא מחייבת.
דעתנו : הוראת הרופא גוברת והיה על החייל לנהוג על פיה. השאלה מי מקפיד להבהיר זאת למפקדיו.
לעצות לחיילים ואף למפקדים ולרופאים, נא קראו את פרק הסיכום למטה :
|
