הדפסה
סיכום (13/5/2003)
מתוך: מפקד ללא דין וללא דיין - ודוקטור גם
ניתן לומר כי סוגיית הרב שיח שבין הקצין לדוקטור אינה סבירה בתחום של שמירת שלום החיילים, ולפיכך חייב נושא זה להיקבע בחקיקה ולא בפקודות הצבא. סמכות המפקד לעולם לא תשתרע על תחום הרפואה או המשפט. מפקד וקצין אינם דוקטור. ודוקטור - אף אם קצין הוא - הרי שהוא רק דוקטור.
אין רב שיח, פשרה או הסכמה בתחום של השיקולים הרפואיים. תחום זה אינו פתוח למשא ומתן. די בהליך המשפטי שהובא (ע/137/00) - ורק כדוגמא אחת בשל קוצר היריעה - להמחשת המצב המשפטי. אסור ליטול - לאור ניסיון העבר ומבחן הציפיות שהזכרתי - שום סיכון, ויש להותיר שיקולים הנוגעים לכשירותם ולבריאותם של חיילים רק בידי מי שהוסמך והוכשר לכך, רק בידי הרופא. יש לאסור על רופא צבאי לשקול שיקולים זרים זולת אלה שברפואה.

אין למפקד בצבא של מדינה דמוקרטית ולא כלום משל עצמו, ואין הוא על תקן מפרש חוק. הוא מחויב לחוקים כלשונם. גישה סלחנית כלפי מפקדים שחרגו מסמכותם - בעיקר בתחום הרפואה והמשפט - הובילה בשנים האחרונות הורים לחיילים ליתר מעורבות בנעשה בצה"ל. ניתן לראות כיום הורים אשר מקיימים קשר יומיומי עם היחידה שבה משרת בנם ומקפידים להתעדכן על כל אימון ועל כל פעילות שבה משתתף בנם החייל. בשנים האחרונות אף מסתמן שוני בגישת הביקורת של הורי החיילים. היא אינה מופנית רק כלפי צה"ל או לאוזניו של נציב קבילות החיילים - קיימת נטייה לראות במפקד את האחראי לכל תקלה או מחדל. על קברניטי צה"ל לתת את דעתם כי תגובה סלחנית למחדליו של הפרט, הנושא באחריות לשלום החיילים, או, לחלופין, ניסיון לגונן על מפקדים שנושאים באחריות לתקלה או למחדל, מפחיתים מאמינותו של צה"ל וחושפים את המפקדים להתערבות מסיבית של ההורים ואף להולדת עילות להתערבות שיפוטית בכל מקרה של תגובה לא ראויה מצד המערכת הצבאית כלפי מי שסרח. צה"ל כפוף לחוק, ואין לאיש חסינות במחדל או, חלילה, בקרות אסון - תהיה דרגתו אשר תהיה. אי הקפדה על כללים אלה, ליקוי מאורות וחוסר היכולת להבין את המציאות השוררת כיום ואת הלך הרוח בציבור סוללים את הדרך להגבלת סמכויות באמצעות התערבות חיצונית וביקורת ציבורית נוקבת על הנעשה בצבא ועל תפקוד מפקדיו.

העובדה כי המערכת המשפטית בתוך צה"ל לא מצאה לנכון להגיב על מאמרו זה של סא"ל בן דוד, אף שחלפו שמונה חודשים מיום שפורסם, ואף על פי שהוא מבקר את תחום המשפט שעליו אמונה היא, מלמדת גם היא על ההצדקה שבמגמה ההולכת וצוברת תאוצה לדרוש ביקורת ציבורית על העשייה הצבאית. בסופו של דבר כל שייוותר למערכת הצבאית הוא להתמודד עם ביקורת זו במקום עם החריגים שהולידוה. כך ייווכחו הדוגלים בהרחבתן של סמכויות המפקד בתחומים שבהם לא נמצאה הצדקה לכך, כי רצונם זה הוליד תוצאה הפוכה.

לכן הדין והפקודות חייבים להיות ברורים, ללא דומשמעות, משוחררים משיקולי מפקדים, מחריגים ומהסתייגויות. אין להתנות תנאים לקיומה של החלטה רפואית, ואין לאפשר בידי מפקדים להתערב בשיקול דעת רפואי. החלטה רפואית תיבחן רק בידי גורם רפואה, שלו הכשירות לבחון החלטת רופא. לא תהיה בידי מפקד ביחידה סמכות בתחום קידומו או החלפתו של רופא ביחידתו. אלה רק מקצת מהנושאים שהעליתי לדיון בוועדה לענייני חקיקה, צבא וביטחון של הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל בתוקף היותי חבר בוועדה ולקראת יוזמה לצעדי חקיקה לאור שני המאמרים שפורסמו ב"מערכות" ובעקבות מקרי אסון שאירעו בצה"ל, שבהם היו מעורבים שיקולים פסולים או התנהגות עבריינית של מפקדים. אסונות אלה מחייבים, לדעתי, פיקוח נוסף של גורם מחוץ למערכת הצבאית על הנעשה בצה"ל בתחום זה. רק חקיקה ראויה תתחם גבולות ברורים ולא גמישים בתחום הכי רגיש לכלל עם ישראל, שבניו ובנותיו משרתים בצבא - התחום של שמירת חיי האדם בצה"ל - למען לא יהיה פרוץ לכל רוח ודעת ולמען לא כל מפקד כטוב בעיניו יעשה.

ברור לי שאסור לטעת הרגשת רפיון במפקדי הצבא או לגרום להרגשה שלפיה יזדקק כל מפקד לפרקליט ולסניגור. לכן אבהיר באופן חד משמעי: זו אינה הכוונה. אך יחד עם זאת, חובתנו המוסרית כמשפטנים וכאזרחים היא להידרש למציאת האיזון הנכון בתחום זה, ולפיו תיקבענה הנורמות הברורות והבלתי מתפשרות לשם מניעת האסון הבא. עלינו לעשות זאת למען צה"ל שכה יקר לכולנו, למען חייליו ומפקדיו, שכה קרובים לליבנו, למען העלאת המוסר ושמירה על כבודו ועל זכויותיו של האדם והחייל בצה"ל.


עוד בנושא זה:
חזרה