הדפסה
|
|
פרטים נוספים וציטוט מתוך דוח הנקח"ל (לא נגענו)
(26/6/2006)
|
| מתוך: בעיקבות דוח נקח"ל החמור : על סיכון חיים ופגיעה בזכויות – להעניש מפקדים ! |
יחסי מפקדים – פקודים
העלייה במספר הקבילות שעניינן יחסי מפקד- פקוד, היא ללא ספק מטרידה כשהיא לעצמה.
ברם, בניתוח מעמיק של הדברים נראה כי עלינו לבחון באופן ביקורתי לא רק את התנהגות המפקדים, נשואי הקבילות, אלא להרחיב את היריעה ולבחון אף את אמות המידה הנדרשות ממפקדי צה"ל בכל הנוגע ליחסם לפקודיהם, ומן המפקדים הממונים- להתנהגות בעייתית של מפקדי המשנה הכפופים להם. למרבה הצער, לא אחת אנו נתקלים בתגובות סלחניות ואף בגיבוי המפקדים הממונים, ובהם אף מפקדים בכירים, להתנהגות פוגעת כלפי חיילים, שנוקטים מפקדים המשרתים תחת פיקודם.
|
יודגש כי אין כוונתי לכך שהגילויים הבעייתיים שבאו לידי ביטוי בקבילות אלה, משקפים את אורח ההתנהגות של מפקדי צה"ל בכללם. עם זאת, כארגון שחותר להעלות את רמתו לשפר את איכותו, על צה"ל לתת את הדעת ביתר תשומת- לב לאותם מפקדים שהתנהגותם חריגה, נוכח ההשפעה המזיקה הנובעת מהתנהגותם הן על הפרטים הסובבים אותם, והן על התרבות הארגונית ביחידותיהם.
התבטאויות פוגעות ואלימות של מפקדים
1. גם בשנה החולפת עסקה הנציבות במקרים רבים, שבהם נטלו מפקדים חירות ללשונם ונקטו כלפי פקודיהם לשון בוטה ומבזה בשל מוצאם העדתי של פקודיהם או רמתם המקצועית. אותם מפקדים אשר ניצלו לרעה את מעמדם, והניחו שפקודיהם לא יעזו להשיב להם באותו מטבע- נקטו דרך פסולה של השפלת כבוד הכפופים להם, כדי להפגין את כוחם.
2. הונחו על שולחני בשנה זו קבילות על התבטאויות שהנייר איננו סובל, ולא אחת דובר בהתבטאויות מעליבות, בעלות אופי גזעני או בהתבטאויות בעלות גוון והקשר מיניים. די אם אציין שאיש מאיתנו לא היה מוכן שידברו אליו או אל הקרובים אליו כך. אני משוכנע שמנהל המתבטא באופן זה במקום עבודה אזרחי, לא היה נותר בתפקידו לאורך ימים, מתוך הבנת ההשלכות הגלומות בסגנון התבטאות מעין זה על התנהלות הארגון ועל יכולתו לעמוד ביעדיו באופן מיטבי.
3. במקרים אלה, שבהם התבררו טענות הקובלים כמוצדקות, נקטתי גישה מחמירה, ובין השאר, המלצתי לתעד את פרטי הקבילה ברישומי הצבא הממוכנים אודות המפקדים, נושאי הקבילות ("אינדיקציית נקח"ל"). התיעוד נועד שבבוא העת, כאשר עניין הארכת שירותם או קידומם של אותם מפקדים יעלה לדיון – יובאו הדברים במניין השיקולים. אולם לא די בכך; כדי להילחם בתופעה נפסדת זו, על המפקדים הבכירים בצה"ל לתת את הדעת לדברים ולטפל בהם באופן נחרץ ותקיף.
4. אף בהיבט המשלים של הכשרת המפקדים בצה"ל ועידודם למצוינות יש מקום לשנות ולהתאים את הדגשים. אין חולק כי יש לעודד הצטיינות בתחום המקצועי, וכמוה גם את אומץ הלב ואת נחישות המפקדים. אלא, שמבחן נוסף של כל מפקד (שהוא חשוב לא פחות), טמון, לגישתי, ביכולתו לנהוג באופן מושכל ונאות במשאב היקר ביותר העומד לרשותו למילוי תפקידו – הלוא הוא חייליו.
5. למען הסר ספק אדגיש כי הפרת משמעת או התנהגות מקוממת של חייל אין יכול להצדיק בשום מקרה תגובה בוטה של המפקד. המפקד מחויב לשמור בכל עת על תגובה עניינית ומאופקת, ועליו לשמש דוגמה אישית לדרך ההתנהגות וההתבטאות הראויות, אף בעיתות כעס.
6. נוסף על גילויי האלימות המילולית אשר באו לידי ביטוי בקבילות, נדרשתי גם למקים שבהם נקטו המפקדים אלימות גופנית כלפי פקודיהם. כוונתי היא – לדחיפות, להדיפות, להשלכת חפצים וכיוצא באלו. לגישתי, גם במקרים אלה מתחייבת גישה בלתי-מתפשרת כלפי מפקדים שאינם משכילים להתמודד בדרך ראויה עם הלחצים הכרוכים בתפקידם, ואינם מסוגלים לשלוט בדחפיהם.
פגיעה בזכויות החייל
7. בקבילות אחרות שעניינן יחסי מפקדים – פקודים, בא לידי ביטוי דפוס חשיבה לקוי של המפקדים, אשר מתנה את מימוש זכויות החייל בקיום חובותיו. במה דברים אמורים, כשלא מילא החייל כנדרש את מטלותיו או כשלא נשמע להוראות מפקדו, והמפקד סבור כי נוכח התנהגות החייל אין המפקד מחויב למשש את זכויות החייל והוא רשאי שלא לכבדן.
8. דוגמאות שבלטו השנה בהקשר זה, הן במספרן והן בחומרתן, נסבו על שלילת זכותם של חיילים להיכנס לחדר האוכל ביחידתם, בתגובה על שהפרו את המשמעת. במקרים אלה הערתי למפקדים כי אסור להרשות, בשום מקרה, שתפגענה זכויות בסיסיות של החיילים (ובכללן הזכות לכלכלה נאותה) בשל ענייני משמעת. אין לראות במניעת ארוחה מחייל ( גם אם מסופק לו תחליף בדרך של ניפוק מנות קרב) כדרך ענישה, אלא כפגיעה פסולה בכבודו כאדם. לכל חייל עומדת הזכות לאכול עם חבריו בחדר-האוכל שביחידתו. במידת הצורך, ניתן לנקוט כלפי החייל צעדים פיקודיים או משמעתיים נוכח הפרת משמעת מצידו, אולם אל למפקדים ליצור זיקה בין הפרת המשמעת לבין מימוש זכויות החייל.
9. באירוע אחר החליט מפקד הגדוד שלא לאשר לחייל מיחידתו חופשת שחרור, ללא הצדקה עניינית בשל מורת רוחו מכך שהחייל שהה בחופשת מחלה זמן קצר קודם לכן; במקרה זה, לא זו בלבד ששיקול דעתו של מפקד הגדוד היה בלתי-ענייני, אלא שהדבר הביא לכך שהחייל יסיים את שירותו באקורד צורם, במקום בתחושת סיפוק.
10. לא תמיד נותנים המפקדים את הדעת על המעגל השוטה שנוצר, כפועל יוצא מאותו דפוס חשיבה, המתנה את מימוש זכויות החייל בקיום חובותיו. חייל שזכויותיו נפגעו לא ישפר, מטבע הדברים, את תפקודו ואת אורח התנהגותו, ומפקדו, מן הסתם, יראה בכך פעם נוספת משום היתר לפגיעה בזכויות החייל, וחוזר חלילה. אמור מעתה: אותו מפקד מחטיא בסופו של דבר אף את המטרה העומדת לנגד עיניו, והיא להפיק תועלת משירות החייל.
11. עלינו לזכור כי חיילי צה"ל משרתים מכוח חובה שבחוק, ובמקרים רבים תוך ויתור על רצונותיהם ועל שאיפותיהם האישיות. ראיית השירות הצבאי כזכות עבור החייל, מידת הניעתו (מוטיבציה) לשירות ואיכות תפקודו- תלויות במידה רבה במפקדו. על המפקד לפעול להגשמת אלה בדרכי חינוך ובמתן דוגמה אישית, ולא בדרך של פגיעה בחייליו.
אחריות המפקדים
הקלת ראש במצוקה נפשית של חיילים
12. בשנה האחרונה נדרשתי לכמה מקרים שבהם המפקדים אטמו את ליבם ועצמו את עיניהם נוכח מצוקת פקודיהם, כשהייתה מצוקה קשה, שהיה בה כדי להעלות חשש לפגיעה עצמית של החיילים. אחד המקרים נגע ללוחמת שסבלה מהתנכלות חבריה לפלוגה. הם כתבו על עמדות השמירה ביחידה כתובות פוגעות אודותיה – כתובות שעניינן נטייתה המינית, והן כתובות שקוראות לה לשלוח יד בנפשה.
13. באותו אירוע דווחו הדברים מייד למפקד הגדוד נוכח חומרתם. חרף זאת, כשלושה חודשים עד למועד הגשת הקבילה על ידי החיילת, לא מצא מפקד הגדוד לנכון לשוחח עימה ולהפסיק את ההתנכלות כלפיה, למרות הפניות החוזרות אליו בעניינה. בסיכום הקבילה הצבעתי על מחדל פיקודי חמור של מפקד הגדוד כלפי הלוחמת, שהייתה נתונה במצוקה קשה, ולא זכתה לקשב, וממילא – אף לא לעזרה.
14. בסיכום הקבילה נדרשתי לרובד נוסף של אחריות מפקד הגדוד. הערתי כי מפקד הגדוד אחראי, מבחינה פיקודית, לעצם התרחשות האירוע בגדוד לאחר תקופה לא מבוטלת שבה שימש בתפקידו. אירוע כה חריג עלול להתרחש ביחידה צבאית כלשהי, רק בהתקיים אקלים חברתי ופיקודי מסוימים, שיאפשרו לאירועים מעין אלה להתרחש.
15. אחריות מפקד הגדוד לדפוסי ההתנהגות של חיילים ומפקדים בגדוד כרוכה גם בהימנעותו מתגובה נוכח התנהגות החיילים כלפי הלוחמת. בהתנהלותו זו העביר מפקד הגדוד למפקדי המשנה הכפופים לו ולכלל החיילים בגדוד שדר פיקודי שאירוע מסוג זה עלול להתרחש בגדוד, ואף להימשך לאורך זמן ואין הוא מחייב תגובה נחרצת ומיידית.
16. כן הטעמתי כי מידת האחריות המוטלת על כתפי מפקד הגדוד היא גדולה מזו המוטלת על מפקד הפלוגה ועל מפקד המחלקה. כמפקד בכיר ומנוסה, היה עליו ליתן דוגמה אישית למפקדי הפלוגה, לכוון ולהדריך אותם באשר לדרך ההתמודדות המתאימה עם האירוע.
17. קבילה בעייתית לא-פחות הגישו לוחמים ותיקים הנמנים ביחידה מובחרת. אותם לוחמים נקלעו למצוקה בעקבות פעילות מסוימת, אשר במהלכה נהרגו שני מבוקשים. במהלך אותה פעילות, נפתחה כנגדם אש, בעוצמה רבה, והיא נמשכה שעות ארוכות עד להגעת כוח החילוץ.
18. מייד לאחר אותה פעילות ביטאו הלוחמים מדי יום את מצוקותיהם בפני המפקדים. למצבם הירוד באותם ימים היו גם גילויים חיצוניים, כגון חוסר תיאבון והסתגרות שלא אפיינו אותם קודם לכן. חרף העובדה שתלונותיהם דווחו למפקד הפלוגה ולמפקד היחידה, ולמרות ההתרעות החוזרות ונשנות של מפקד הצוות שלהם – לא נקטו המפקדים הממונים צעדים פיקודיים מתאימים כדי לסייע לחיילים בהתמודדות עם המצוקה שאליה נקלעו.
19. בנסיבות אלה החריפה מצוקת הלוחמים עד כדי סירוב לצאת לפעילות מבצעית. כשבוע ימים קודם לכן הביע מפקד הצוות את חששו בפני מפקד הפלוגה, כי בעת פעילות מבצעית – לא יתפקדו הלוחמים כנדרש.
20. השתלשלות העניינים באותו עניין הייתה מורכבת, ואין בדעתי לפרוס כאן את כל פרטיה. עם זאת אעיר כי, לגישתי, כל שרשרת הפיקוד ביחידה כשלה במימוש אחריותה. הכישלון היה הן בהקשר של מצבם הנפשי של הלוחמים והן בהקשר הסכנות הטמונות במצב זה לשלומם ולחייהם ושל הסובבים אותם, נוכח השפעת הדברים על תפקוד הלוחמים בעת מבחן.
21. התנהגות, חמורה לא פחות נהגו מפקדים באופן ציני כלפי חיילים שאיימו לשלוח יד בנפשם. מפקד המחלקה בבסיס טירונים ביקש מטירון להימנע מחיתוך ורידיו בתוך האוהל על מנת שלא ילכלך את המזרנים. מפקד אחר הציע לפקודו שביקש להיפגש עם קצין בריאות-הנפש, לקפוץ מעץ גבוה.
22. למותר להדגיש כי החובות המוטלות על המפקד ביחס לפקודיו הן נרחבות יותר מהציוויים המוסריים והמשפטיים, שעניינם שמירה על כבוד האדם. לאמור, אין די בהימנעות מפגיעה. על המפקד להיות קשוב לבעיות פקודיו, לגלות ערנות למצוקותיהם, לסייע להם במידת האפשר וליזום פעולות למען שיפור רווחתם. גם כאשר המפקד חש כי חייל עושה שימוש לרעה באיומים אובדניים, על המפקד להתייחס לדברים בכובד ראש וברצינות ולהימנע מהבעת חוסר אמון כלפי החייל, והכול כדי שלא להחריף את מצוקת החייל ולהביאו לידי מעשה קיצוני.
סיכון שלום של חיילים שלא לצורך
23. בקבילות אחרת שטופלו בנציבות בשנה האחרונה מצאתי כי מפקדים פעלו בחוסר אחריות. התנהגות המפקדים היה בה משום סיכון שלומם של פקודיהם, שלא כמתחייב מאופי שירותם ומתפקידיהם.
24. באחד המקרים נדרש חייל לחזור לבסיסו במוצאי שבת כדי להחליף חיילים שהיו אמורים להתייצב לתחקיר בפני המפקד הממונה ביום ראשון בבוקר. מפקדי החייל ידעו כי אינו מצויד בנשק, וחרף זאת הוא נדרש להמתין שעה ארוכה, בלילה, במחסום חיזמה שבאזור ירושלים עד שמפקדיו אספו אותו ברכבם. חומרה יתרה מצאתי במקרה זה באופן הצגת הדברים על ידי המפקד הממונה (קצין בדרגת סגן-אלוף), כאילו צורך מבצעי הוא שעמד בבסיס ההחלטה להחזיר את החייל לבסיס במוצאי שבת.
25. בירור הקבילה העלה כי לא היה כל צורך – לא מבצעי ולא אחר – שחייב להחזיר את החייל לבסיסו בשעת לילה מאוחרת, כאשר אינו מצויד בנשק ועליו לנוע או לשהות באזור שהוא בעייתי מבחינה ביטחונית. נוכח הקלת הראש של המפקדים שמצאתי במקרה זה, המלצתי בפני קצין החיל הראשי, כי יזמן אליו את המפקדים הנוגעים בדבר וינקוט כלפיהם צעדים פיקודיים מתאימים, על פי סמכותו שבהוראות הפיקוד העליון 6.0302, תוך תיוק הדברים בתיקיהם האישיים.
26. באירוע אחר נדרש חייל להמתין למפקדיו בגפו, בתחנת דלק הממוקמת בצומת מרוחק שבצפון הארץ, מהשעה 5 אחר הצהריים ועד למחרת בבוקר. הורי החייל לא ישנו באותו לילה מתוך חרדה לשלומו של בנם ושמרו עימו על קשר טלפוני. הסבר המפקדים לכך היה כי כלי-הרכב שבאמצעותו היו אמורים לאסוף את החייל התקלקל – הכול בתקופה שבה התפרסמו התרעות, השכם והערב, על כוונת גורמי הטרור לחטוף חיילים.
27. בהתנהלות המפקדים במקרים אלה יש משום מוסר כפול – מצד אחד, חיילים נענשים (ובצדק) על הפרת הוראות הנוגעות לביטחונם האישי, כגון האיסור בדבר נסיעה ברכבים מזדמנים. מצד אחד – מפקדים אחדים מתירים לעצמם להפקיר את ביטחון חייליהם, ואף מנסים להצדיק את דרך התנהלותם תוך הצגת תירוצים קלושים שאין בהם ממש.
גיבוי המפקדים הממונים ופגיעה באמונם של חיילים במפקדיהם
28. מפקדים לא-מעטים מתרעמים על שחייל ביכר את הפנייה לנציב קבילות החיילים על פנייה ישירה אליהם. אותם מפקדים נמנעים מבחינה ביקורתית של המסרים הפיקודיים, הישירים והעקיפים, שהם עצמם מעבירים לחיילים. לו קיימו בחינה כזו, יש להניח כי היו מגלים שברוב המקרים לחייל יש טעמים טובים להעדיף פנייה לגורמים חיצוניים, שהרי מידת אמונתם של החיילים ביכולתם לזכות לאוזן קשבת ולמענה ענייני של מפקדיהם - תלויה, בראש ובראשונה, במפקדים עצמם.
29. בעת הטיפול בקבילות אנו נתקלים, לא אחת, במפקדים ממונים אשר בוחרים לתת גיבוי למפקדי המשנה שתחת פיקודם, ואינם טורחים כלל לבדוק אם שיקול דעתם של האחרונים הוא נכון, ומה הן ההשלכות הכרוכות בכך עבור החיילים.
30. המקרה שהזכרתי לעיל – עניינו הימנעות המפקדים ביחידה מובחרת מטיפול במצוקת לוחמים. באותו אירוע היו מפקד היחידה ומפקד הפלגה, כאמור, חדשים בתפקידיהם. כאשר נשאל מפקד היחידה מדוע לא גילה יותר מעורבות נוכח הדיווחים על מצוקת הלוחמים והותיר למפקד הפלגה לטפל בדברים כראות עיניו – הסביר הלה כי הימנעותו מהתערבות בדרך הטיפול של המפקד הפלגה הייתה מכוונת, מתוך רצונו לחזק את מעמדו של האחרון כמפקד חדש בפלגה וביחידה.
31. במקרה זה העדיף מפקד היחידה בבירור את השיקול של חיזוק מעמדו של המפקד החדש על הדאגה לשלום החיילים. חוסר האמון שהתפתח בקרב החיילים כלפי מפקדיהם הביא במקרה זה לתוצאה קיצונית של סירוב הלוחמים לצאת לפעילות מבצעית. לצערי, החיילים הם שנדרשו לשאת בעיקר את האחריות למקרה, הגם שניתוח ביקורתי של הדברים היה מעלה – כי הלוחמים התקשו לתת אמון במפקדים ולצאת עימם לפעילות מבצעית, בשעה שאלו הפגינו זלזול והקלת ראש במצוקת הלוחמים.
32. גם בעת בירור הקבילות באה לידי ביטוי אותה נטייה של המפקדים הממונים לתת גיבוי לכפופים להם - אף שהגיבוי הוא חיפוי על כשלים ועל התנהלות לא-נאותה. באחת הקבילות קבלו שמונה חיילים נגד מפקדם, נגד בדרגת רב-סמל-מתקדם (רס"ם). נוכח אופי הטענות מצאנו לנכון לבקש (נוסף על התייחסות מפקד הגדוד) אף את התייחסות מפקד החטיבה. מפקד הגדוד ומפקד החטיבה הדגישו, כי מדובר בנגד שטובת החיילים היא נר לרגליו, וככלל, דחו את טענת החיילים. מאחר שמתוך ההתייחסויות נראה היה כי המפקדים הממונים לא קיימו בדיקה מעמיקה של טענות הקובלים, והתייחסות מפקד החטיבה הייתה העתק מדויק לזו של מפקד הגדוד (למעט החתימה שבתחתית הדף) - זומנו החיילים ומפקדם למפגש בירור בפני צוות בירור מטעמי.
33. מפגש הבירור חשף ליקויים של ממש בכל הנוגע להתנהלות הנגד כלפי פקודיו, תוך פגיעה חוזרת ונשנית בזכויותיהם, בתחומים שונים; עוד התברר כי אותו נגד אף הגדיל לעשות וניצל את מרותו כלפי החיילים, כדי לדרוש מהם שיגישו לו מכתבי התנצלות על שקבלו נגדו לצורך הצגת מכתבים אלה במהלך בירור הקבילה.
34. דומני כי אין להכביר מילים על החומרה שבהתנהגות המפקד, שעלולה לעלות לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי בדיקה. עם זאת, במקרה זה הטרידה אותי לא פחות התנהלותם של מפקד הגדוד ומפקד החטיבה, אשר חטאו לאחריותם כלפי חייליהם ואף לאחריותם הכוללת לניהול תקין של יחידתם, תוך מתן גיבוי, מבלי משים, לנורמות התנהגות פסולות של נגד כפוף אליהם.
35. מתן גיבוי המפקד הממונה למפקדי המשנה שתחת פיקודו אינו דבר שלילי כשהוא לעצמו. הקושי כרוך בכך שלא תמיד משכילים המפקדים הממונים לשמור על האיזון הענייני והראוי בין מתן גיבוי למפקדי המשנה כפופים אליהם, לבין שמירת זכויות החיילים ונותנים העדפה ברור ל"הגנה" על המפקדים. דרך פעולה זו היא בעייתית משתי בחינות לפחות: המובן הערכי והמישור המעשי.
• המובן הערכי - כפי שציינתי לעיל, החייל הוא המשאב היקר ביותר העומד לרשות מילוי תפקידו. על המפקד מוטלת חובת נאמנות כלפי החייל, והוא מחויב לנהוג כלפי החייל ביושר ובהגינות, לשמור על כבודו ולהקפיד במימוש זכויותיו.
• המישור המעשי- חיפוי על מפקדי המשנה אשר חטאו בהתנהלותם כלפי פקודיהם ופגעו בזכויותיהם עלול להוליד (בדרך של "המדרון החלקלק") פגיעות נוספות ואף חמורות מאלה. מפקד שזוכה לגיבוי בגין התנהלות פסולה, יראה בכך משום לגיטימציה למעשיו וימשיך לנהוג על פי דרכו. אף מידת השליטה של המפקד הממונה בכל הנוגע להתנהלות יחידתו תיפגע בתנאים אלה.
36. במידת אמונם של חיילים במפקדיהם טמון המפתח ליכולת המפקדים להגשים את יעדיהם. אמון זה עשוי להתקיים רק בתנאים בהם חייל יכול לסמוך על שיקול הדעת של מפקדו ולשים את ביטחונו בכך שהחלטות המפקד תהיינה תמיד ענייניות, ללא תלות ב"מעמד" הגורמים המעורבים.
הדחה או העברה מתפקיד שלא בסמכות וללא מתן זכות טיעון
37. בשנת הדוח נדרשתי לקבילות לא-מעטות שנסבו על הליכי הדחה, העברה או השעיה מתפקיד, הן בעניינם של חיילי חובה, והן בעניינם של משרתי הקבע. הליקויים העולים מבירור קבילות אלה הם שניים בעיקרם: חריגה מסמכות והימנעות ממתן זכות טיעון לחייל.
38. ההליכים השונים של סיום תפקיד טרם עת הם הליכים בעלי השלכות כבדות משקל כלפי הפרט, הן מבחינת עתידו בשירות הצבאי והן מבחינות נוספות, אף מחוץ למסגרת השירות. לפיכך יוחדה להליכים אלה הוראת הפיקוד העליון 3.0226, ובה מפורטים הסמכויות, הנהלים והתנאים לקיום אותם הליכים. הוראת הפיקוד העליון מדגישה: "השעיית חייל... הדחתו או העברתו מתפקידו, יעשו רק בהתאם להוראה זו".
39. שאלת הסמכות הנוגעת להליכים האמורים מוסדרת בפירוט בהוראת הפיקוד העליון. בין השאר נקבע כי המפקד המוסמך להדיח חייל (כאשר מדובר בחוגרים וקצינים בשירות חובה) הוא מפקד שדרגתו אלוף-משנה לפחות. לעומת זאת, כאשר מדובר בהדחת נגדים וקצינים בשירות הקבע עד דרגת רס"ן (כולל) - המפקד המוסמך הוא מפקד בדרגת אלוף. יודגש כי החלטת המפקד להעביר חייל מתפקידו או להדיחו, כאשר אותו מפקד אינו מוסמך לקבל החלטה מעין זו, בהתאם להוראת הפיקוד העליון, היא החלטה נטולת תוקף.
40. דרישה מהותית נוספת המעוגנת בהוראת הפיקוד העליון, ואשר אינה מיושמת הלכה למעשה, במקרים לא מעטים, היא הדרישה הנוגעת למתן זכות הטיעון לחייל לפני קבלת ההחלטה. מתן זכות הטיעון לפרט היא אחת החובות הבסיסיות של כל רשות מנהלית, בבואה לקבל החלטה שיש בה משום פגיעה בפרט.
41. חובה זו עוגנה באופן מפורש בהוראת הפיקוד העליון בהתייחס לכל אחד מההליכים של סיום תפקיד טרם עת. למשל, באשר להדחה מתפקיד נקבע; "חייל לא יודח, אלא לאחר שניתנה לו -הזדמנות להביא את התייחסותו ואת טענותיו, בכתב או בעל-פה, בהתאם להחלטת המפקד המוסמך, לעניין המשעה המיוחס לו ולעניין ההדחה בפני המפקד המוסמך".
42. מתן זכות הטיעון לחייל, טרם קבלת ההחלטה בעניינו, הוא דרישה מהותית, ואי-עמידה בה עשויה לפסול את החלטת המפקד המוסמך. אין מדובר בדרישה שהיא משפטית - פורמלית גרידא. זכות הטיעון נועדה להבטיח שני תנאים בסיסיים באשר להחלטת המפקד המוסמך, ואלה הם:
• התנאי הראשון נוגע לחייל שעניינו עומד לדיון ותכליתו היא להגן על זכויותיו. תנאי זה נועד להבטיח שלא תתקבל החלטה הפוגעת בחייל מבלי שיוצגו בפני החייל השיקולים הנוגעים לעניין, ומבלי שניתנה לו אפשרות להציג את הסתייגויותיו בפני המפקד המוסמך.
• התנאי השני נוגע לפרט ולמערכת כאחד, ומטרתו להבטיח שבפני המפקד המוסמך יהיו כל הנתונים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה על-מנת שהחלטתו תהיה שקולה ומבוססת כנדרש.
43. למען שלמות התמונה אוסיף כי אף החלטה שקיבל מפקד מוסמך לאחר מתן זכות הטיעון לחייל בפני המפקד המוסמך, בהתאם להוראת הפיקוד העליון – עשויה להקים עילה לקבילה. העילה תתקיים כאשר החייל מצביע על-כך שהצעד שננקט כלפיו אינו סביר בהתחשב במעשה או במחדל המיוחס לו. דוגמאות לקבילות שטופלו בנציבות בשנה האחרונה בתחום זה ניתן למצוא בפרק הדוגמאות שבדוח, תחת הנושא של "יחסי מפקד-פקוד". |
עוד על מקרה זה: |
חזרה
|
|
