מאמרים נוספים
 |
|
מילים לחוד ומציאות לחוד – אפלייה בשיבוץ - תפקיד לנשים בלבד!
(5/2/2005)
|
| הנכם מתבקשים להגיב למאמר |
על אף כל ההכרזות של יועצת הרמטכ"ל לעניני נשים (יוהל"ן - לחץ לאתר יוהל"ן) ופיקוד הצבא לפיהם צה"ל מחוייב לשיויון הזדמנויות לכלל המתגייסים ובכלל זה ההחלטה שלא להגדיר תפקיד בצה"ל כתפקיד "לנשים בלבד" או הפוך (לגברים בלבד – להוציא חריגים) – קרי, "מגדרי" (לחץ להגדרה) צה"ל משבץ מתגייסות חדשות ללא קשר לנתוני הגיוס או כישוריהן הבסיסיים, לתפקיד אשר בו אין דריכת רגל לגברים מחד ומיועד רק לנשים בלבד. כל זה בידיעה מפורשת של יוהל"ן תת אלוף דבורה חסיד וכמובן ביוזמת צה"ל. (ראה גם פקודת יום עם מנוייה לתפקיד)
הנה כי כן, צה"ל סבור כי התפקיד המדובר - "רשמת משפטית" או בעברית תקנית "קלדנית שופט" בבתי המשפט הצבאיים ובבתי הדין הוא תפקיד המיועד לנשים בלבד. לתפקיד "מגדרי" זה צה"ל משבץ מתגייסות ללא קשר ליכולתן ולכישוריהן . שאלה ציבורית העולה מכך היא האם גיוס נשים בכפייה על פי חוק שירות ביטחון ושיבוצן שלא על פי בחירה בתפקיד כזה שאינו צבאי כלל וכלל הוא דבר ראוי.
|
פריצת הדרך המשמעותית לשיויון הזדמנויות לנשים בצה"ל התרחשה לפני עשור. חשוב לציין כי לא היתה זו פרי יוזמת הצבא. המהפכה החוקתית עם חקיקת חוקי היסוד – בעיקר חוק כבוד האדם וחירותו ובערך זמן קצר אחריו פסיקת בג"צ בענינה של החיילת אליס מילר אשר נמנע ממנה להתמיין לקורס טייס בשנת 1994, היוו אבני הדרך המשמעותיות בדבר החובה לנהוג שיויון .(ראה תקציר על בג”צ אליס מילר)
בצה"ל קיימת מחודש 11/04 פקודת מטכ"ל 33.0207 אשר נאמר בה בין היתר : "לכל חייל וחיילת זכות שווה למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, או לבצע פעילות במסגרת השירות, אלא אם מהותם ואופיים של התפקיד או הפעילות אינם מאפשרים זאת...". ואולם כך נראה, מדובר ב"מס שפתיים" לעיתים, שכן לא קיים שום פיקוח על יישומה של הפקודה וחלק ניכר ממפקדי הצבא אינם מודעים לקיומה או שאין פועלים על פיה. כן, מבדיקה בבקו"מ במדור "שיבוץ נשים" נראה כי אינה מיושמת כלשונה דווקא ע"י מי שאמון על שיבוץ נשים בצה"ל.
אפלייה פסולה הינה בין היתר אפלייה אשר פוגעת בזכות לשיויון בין המינים. בדוגמא שהבאנו כאן, הפגיעה בזכות לשיויון ולתרומה לביטחון המדינה במסגרת השירות הצבאי היא אף חמורה מאשר במקרה של מילר שאוזכר. זאת, מאחר שאין כאן שני ערכים "מתנגשים" כגון ביטחון המדינה מול הזכות לשיויון. לא מדובר במקצוע אשר הוא חיוני לביטחון המדינה ואין בידי גברים יכולת לשרת בו ולכן אפליית נשים באופן שהשיבוץ לתפקיד זה שהינו "מגדרי" הוא מוצדק.
ההפך הנכון : שיבוץ מתגייסות בכפייה לתפקיד שאין בו כל קשר לשירות ביטחוני , למימוש עצמי ולתרומה למדינה, היא אפלייה לשמה. זאת כיוון שמתגייסת תשובץ לתפקיד זה אך ורק משום היותה אישה. יש בכך מסר לפיו חייל גבר נתפש כמי שעליו לתרום להגנת המדינה. חיילת לעומת זאת, בשל היותה אישה אינה נתפשת כמי שתורמת לביטחון. רוצה לומר – המסר העולה ממדיניות שיבוץ "מגדרית" כמו לתפקיד "רשמת משפטית", הוא שבצה"ל יש תפקידים ה"משוריינם" לנשים בלבד. מעבר לכך, ככל שידוע לנו, חיילת אשר לא תסיים הקורס ולא תוסמך כ"קלדנית – רשמת משפטית" תשובץ כפקידה באותה יחידה אליה יועדה כרשמת. פשוט כך.
צה"ל משדר כי אין לו מה לעשות בבנות שהוא מגייס מכוח חוק. כל המעיין במידע שבאתר האינטרנט של יוהל"ן (לחץ כאן) יתרשם מהחשיבות שצה"ל מייחס לביטול ה"מגדרים" וביטול האפלייה בצה"ל בשל מין המתגייס. גם למי שיעיין באתר האינטרנט של אכ"א המוסר מידע על גיוס בנות לצה"ל יבחין כי צה"ל משדר מסר לפיו הכישורים והיכולות הם נדבך חשוב שילקח במסגרת השיקולים לשיבוץ נשים לצה"ל.(לחץ לאתר)
יש שיאמרו כי תפקיד זה אילו רצה לשרת בו חייל גבר ולא היתה ניתנת בידו האפשרות, יש בכך אפלייה ולא בעצם שיבוץ נשים. יש אחרים שיאמרו כי לתפקיד זה אף חייל אינו שואף ולכן אין זו אפלייה פסולה אפילו התפקיד "מגדרי" ואולי בשל כך שאין חיילים גברים חושקים בתפקיד, כל שנותר הוא לשבץ בו נשים.
אך לא כך הדבר. אפלייה אינה רק סירוב לאפשר לאישה לשרת בתפקיד שמיועד לגברים. אפלייה הינה כל מעשה שיש בו כדי לגדר תפקיד מסויים וליעד אותו בכוונת מכוון לפי מינו של מי שאמור להשתבץ בו. כך, במשך שנים, לא מצאנו זכר לחיילים גברים ששובצו לתפקיד זה.
לא פחות תמוהה וחמורה הינה העובדה כי מי שאמון על השיבוץ לתפקיד זה הינו "מדור נשים" בבקו"מ, האמון בין היתר ליישם את המדיניות (זו המוצהרת לפחות) לפיה לא תשובצנה נשים בצה"ל באופן "מגדרי" ולא בניגוד ליכולתן וכישוריהן.
ומה באשר ל"צרכי הצבא" – צה"ל ודאי ינסה להסביר שיבוץ זה בצרכי הצבא. לכאורה הסבר תמים ומהוגן ואפילו מעוגן בחוק. אלא מה ? "צרכי הצבא" אינו מונח אשר צה"ל יכול לעשות בו שימוש לריק. כדי לבסס טענה זו באם תטען ע"י הצבא, על צה"ל להראות בראשונה כי "צרכי הצבא" הם הצרכים האמיתיים הבאים לממש את יעודו. יעוד הצבא אינו לתת שירותים כמו קלדנית לשופטים כמו שאין יעוד הצבא לשבץ נשים בתפקיד המסתכם לרוב בלהשיב לטלפון, לרשום הודעות ולהכין קפה. כוח האדם המגוייס לצה"ל ע"פ חק נועד כדי לאפשר לצבא למלא את יעודו. ויעודו של צה"ל כידוע הוא ביטחון המדינה.
יתר השירותים הם אינם נכללים ביעוד הצבא. לכן, אף אם יש צורך לקיים דיונים בבתי המשפט בצבא ולשם כך דרושה קלדנית – יכול צה"ל לאפשר שיבוץ לתחום זה בשני תנאים : האחד, על פי בחירה. השני, לא כ"מגדר" הפתוח לנשים בלבד . כך, לא יווצר מצב לפיו בנות העומדות לפני גיוס ומבקשות לתרום תרומתן לביטחון – ליעודו של הצבא – לא תוכלנה למצות כישוריהן אלו ממש כמו בנים. מי מהן שתרצנה להשתבץ בתפקיד שירותי כמו קלדנית, תוכל לבחור לעשות כן. כך גם באשר לבנים אשר אינם מתאימים למקצועות הלחימה או תומכי לחימה. בתנאים אלה, לא תיווצר אפלייה אסורה. כמובן, האפשרות הנוספת היא העסקת חברת כוח אדם פרטית. שכן, גיוס קלדנית לצה"ל לפי חוק שנועד לכפות גיוס לשירות ביטחון, הוא בעייתי וספק אם הדבר אינו בניגוד לכוונת המחוקק כשאיפשר גיוס חובה רק מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה.
אפלייה אסורה היא כשמונעים בכפייה – באמצעות ניצול צו פוקד על פי חוק או בפקודה שיבוץ בתפקיד שיש בו משום קיום יעודו של הצבא ותרומה לביטחון. באותה מידה אפלייה אסורה היא קיבוץ המתגייסות בתפקיד נשי כמו "רשמת משפטית" אף שכישוריהן ויכולתן לשרת בתפקיד שיש בו תרומה לביטחון – כי אז צה"ל יוצר "מגדר". וכאשר שתי אפשרויות אלו נוצרות מכוח כפייה – הרי כי לפנינו אפלייה בהיבט חמור ביותר.
נכונה העובדה כי בשנים שמאז 1994 יש יותר ויותר פתיחות לשירות נשים בתפקידים שעד אז יועדו לגברים בלבד. על כך יש לברך. ואולי דווקא משום כך, חמור המובא כאן באשר למגדר ה"רשמת המשפטית" : משום שתיקון 11 לחוק שירות ביטחון אשר בא לאסור אפלייה מחמת מינו של המגוייס מתיר אבחנה בין המינים רק באותן נסיבות בהן תפקיד ספציפי ומוגדר, אינו מאפשר מסיבות אובייקטיביות שיבוצן של נשים בו. מדובר ביוצא מן הכלל. הכלל הוא לפיו אין מפלים אדם מחמת מין ואין יוצרים "מגדרים" על פי הבדלי מין. "רשמת משפטית" אינו מסוג התפקידים המאפשר אבחנה בין המינים ודווקא משום כך בולטת האפלייה על רקע הפיכתו ל"מגדר" לנשים בלבד.
כדי לבסס טענתנו כי התפקיד של "רשמת משפטית" הוא מהווה אפלייה ויש לראות בו "מגדר", נפנה בין היתר גם לפקודת יום שפורסמה לפני שנה ע"י הרמטכ"ל עצמו והנה היא לפניכם : (לחץ כאן לפקודה באתר יוהל"ן)
"
חיילים, חיילות, מפקדים ומפקדות,
לשכת הרמטכ"ל
ביום 8 במארס 2004 (ט"ו באדר תשס"ד) יצוין ברחבי העולם יום האישה הבין-לאומי, כמדי שנה.
לצה"ל תפקיד מהותי בכינון הזהות הישראלית מעצם היותו צבא העם. מכאן שצה"ל מחויב ערכית, ציבורית וחברתית להיות נושא הדגל בתחום קידום שוויון ההזדמנויות לכל המתגייסים לשורותיו, מכל גווניה ורבדיה של החברה הישראלית, ובכלל זה גם בתחום השוויון בין המינים.
אנו מחויבים לשוויון בין המינים לא רק כערך, כי אם גם מתוך הבנה שמיצוי מרבי של יכולותיהן ואיכויותיהן של הנשים המשרתות מחזק את צה"ל.
בשנתיים האחרונות פעלנו על-פי תפיסה, לפיה מיצוי הנשים בצה"ל ייעשה באופן ענייני, בהתאם ליכולותיהן ולכישוריהן, ולא על-פי מגדר. תחת מדיניות זו נעשו פעולות מגוונות, כגון: איחוד הכשרות הקצונה, העמקת שילוב הנשים בתפקידי הלחימה, הרחבת מגוון והיקף התפקידים הפתוחים לשילוב נשים, כניסתן של נשים למערך המילואים והשתתפותן באופן פעיל במשימות ושיפור רמת ההכשרה הבסיסית, ובכלל זה העלאת רמת הרובאות. בנוסף, הוארך משך שירות החובה של הנשים ל-24 חודשים.
בתחום קידום הקצונה הבכירה קבעתי כי במקום בו תהיה איכות שווה של מועמדים תינתן עדיפות לקצינה, וזאת במגמה להרחיב את שילובן של הנשים בתפקידי הקצונה הבכירה.
היעדים העיקריים שהצבנו לעצמנו הם ביטול ההבחנות המגדריות, לרבות בתחום אופן המיון והשיבוץ וכלי המיון, צמצום ההפרדה בהכשרה הבסיסית והמקצועית וכן הרחבת השיבוץ במערכי הלחימה ובמערך הטכני, תוך הקטנת היקף הנשים המשובצות בתפקידי פקידוּת ומנהלה - כל זאת לצד הרחבה של שילוב נשים בקצונה הבכירה.
כל המהלכים הללו מחייבים אותנו לבצע התאמות נדרשות, לבטל מנגנונים מפלים ואף לבצע כל פעולה מתקנת הנדרשת על מנת לאפשר לנשים סביבת הצלחה מיטבית בכל תפקיד, משימה ומסלול בו הן משרתות.
נמשיך ונשמור על כבודם של כל חייל וחיילת ועל זכותם ליהנות מסביבת שירות בטוחה ומכבדת.
מבחננו האמיתי יהיה לא בהכרזות על שוויון בין המינים, אלא בהגשמתו של העיקרון שקבענו, הלכה למעשה, למיצוי כוח האדם בצה"ל על-פי העניין ולא על-פי המגדר.
משה יעלון, רב-אלוף
ראש המטה הכללי
"
לא נעלמה מעיננו גם העובדה התמוהה לפיה בצה"ל נוהגים אפלייה בתחום האמון על עשיית צדק. כך, הרשמת המשפטית עם שיבוצה היא משתייכת ל"יחידת בתי הדין ובתי המשפט" בצה"ל. היא עוברת הכשרתה ב...בית הספר למשפט בצה"ל – הגוף האמון להקנות ערכי משפט בצבא. ולבסוף שירותה בכל תקופת השירות נעשה ב"היכלי הצדק" של הצבא – בתי הדין ובתי המשפט והיא מסייעת לשופטים.
אנו לא יכולים לומר אם זהו התפקיד ה"מגדרי" היחיד הקיים היום בצה"ל. אולם, דווקא בשל כך שתפקיד זה כל כך בלתי רלוונטי ליעודו של צה"ל - צורם הוא לכל עין המייחסת חשיבות לשיויון ההזדמנויות.
ואולי עובדה תמוהה זו אינה ידועה לשופטים ולמחנכים בבית הספר למשפט. שכן, קשה להסביר הכיצד מצב חוקתי שיתדותיו מושרשות היטב בפסיקת בית המשפט העליון , נעלם מעיניהם של אנשי המשפט כמו גם הפרקליטות הצבאית הראשית והיה לו למינהג במשך שנים בצה"ל. כמו באימרה הידועה – רק שהפעם שכחו "לחפש את המטבע מתחת לפנס". ואולי הוא נמצא... אבל בצה"ל עד שמתקנים עוולות יש וחולפים יובלות. ואולי צדק...הוא רק - שמו של כוכב לכת.
חשוב לומר שדבר היות תפקיד זה "מגדרי" והעובדה כי צה"ל משבץ בו נשים בכוונת מכוון העולה כדי אפלייה, הובא לידיעת יוהל"ן, תא"ל דבורה חסיד, אך עד למועד כתיבת מאמר זה (6.2.05) - ממה שנודע לנו, בחרה שלא להגיב כלל. הוא שאמרנו...מילים לחוד ומציאות לחוד...
*תמונות - אתר יוהל"ן. |
|
|
תגובות: |
 הוסף תגובה |
|
|
