טופס 55 - הרבה פניות קיבלנו בהן אתם מבקשים פרטים על הדרך לבקש שינוי שיבוץ או מעבר בסיס. החלטנו להביא בפניכם את פקודת מטכ"ל 31.0308 העוסקת בכך (פירסום ע"י צה"ל - לחצ כאן) ומקווים שיש בה התשובות הנחוצות לכם. לאן מגישים,זמן הטיפול ועוד...
--------------------------------------------------------
פניות רבות לאתר הן באמצעות הפורום והן במייל באות מקרב המועמדים לגיוס (מלש"ב). אכן צה"ל מספק למועמד באמצעות הדואר ובאמצעות אתר "עולים על מדים" מידע רב, אולם מהפניות אלינו ונסיון החיים, לא הכל מתבצע כפי שכתוב. כיצד ישמרו כללי הצדק כלפי המתגייס? למה לא מוסרים למלש"ב את נתוני הקב"א והדפ"ר שלו או מה הן הדרישות להשתבץ במקצוע מסויים?
מצאנו לנכון להביא לפניכם כמה "טיפים" בנושא זה, על מנת לבאר את הנושא. ניגע בתמצית בנושאים כמו "מנילה", שיבוץ לקד"צ, איתור וכיו"ב. ממה שניתן ללמוד, אין "אחידות" בין המתבצע בפועל לבין המידע המועבר למלש"ב. אחוז גדול מהשאלות נגעו לשאלה כיצד לשנות שיבוץ ואנו מביאים לידעתכם את הפקודה הרלוונטית . אז הנה כמה "טיפים" מועילים שכדאי לדעת הרבה לפני יום הגיוס...מומלץ לקרוא.
כללי: -
בשעה טובה, הינך עומד/ת להתגייס לצה"ל. בעיננו הגיוס לצה"ל לא רק חובה על פי חוק ולאור המצב הביטחוני, אלא אנו סבורים שהשירות בצה"ל חיוני והוא ערך בפני עצמו. הוא מכשיר את המגוייס לחיים בכלל, השירות הינו השפה המשותפת בהווי הישראלי , הוא מגבש דיעות, הוא ה"פלטפורמה" למעבר מנערות לבגרות וניתן להפיק מן השירות נסיון חיים שישמש אתכם לאחר סיומו.
ה"מנילה" -מינהל הגיוס הפועל באמצעות לשכות הגיוס, גיבש מדיניות בשנים האחרונות, לפיה צה"ל עם הפנים למגוייס, אשר "שותף" להליכי הגיוס והשיבוץ.
לרוב המגוייסים (לא לכולם) נשלחת חוברת מקצועות לבחירה וטופס לבחירת מה ברצונו/ה לעשות בשירותו הצבאי, המוכרת בשם "מנילה". צה"ל מסביר לכם את המקצועות (לא את כולם) הקיימים בצבא ואתם נדרשים לדרג העדפותיכם.
עד כמה הרצון שלכם הוא בעצם זה שקובע איפה תשרתו ? ובכן, השיבוץ בצה"ל הוא פונקציה של מרכיבים שונים, אשר לרוב הם משפיעים על הגיוס. בין אלה: מצב בריאותי, קבוצת איכות , דירוג פסיכוטכני, אם אתה בן למשפחה שכולה, בן יחיד ועוד. גם אם נניח שעברתם משוכה זו בהצלחה ואתם ראויים ומתאימים בכל המרכיבים למקצועות שבחרתם, מה שיקבע בסופו של דבר את השיבוץ הוא "צרכי הצבא". לשון אחרת : צה"ל משבץ על פי צרכי כוח אדם כפי שהוא רואה אותם.
בסקר מדגמי שנערך כאן באתר (לחץ לראות הסקר) בקרב 44 חיילים וחיילות , הוברר כי קרוב ל-44% מהמשיבים ענו כי לא שובצו לאף תפקיד אותו בחרו וקרוב ל-14% טענו כי לא שובצו על פי העדפותיהם. 20.5% השיבו כי שובצו לאחד התפקידים אותם בחרו ו22.7% שובצו על פי התפקיד המועדף. הסקר אינו משקף במספר כה נמוך של משתתפים, אולם אם נשפוט מדגמית, ניתן יהיה לומר כי למעלה ממחצית מהמתגייסים, סיכוייהם להשתבץ לאחד התפקידים אותם בחרו, הוא אפסי.
נתון זה מלמד כי צה"ל אכן מתחשב במועמדים, אולם הסיכוי להשתבץ על פי ה"מנילה" הוא נכון באשר למספר הנמוך מ50% מסך כלל המועמדים לשירות.
השיבוץ לקד"צ – כעיקרון שיבוץ זה הוא למקצועות הנחשבים כיוקרתיים יותר, הדורשים הכשרה רבה יותר משאר המקצועות. לכן צה"ל עושה המיונים (לכל תפקיד כזה יש הליך מיון מיוחד) לפני מועד הגיוס ובחלק מועט מן המקרים הקורס מתחיל לפני מועד הגיוס הרשמי לצה"ל. על פי פסיקת בג"צ לאחרונה, חלק מן הקורסים יחשבו כקורסים תוך שירות. כך, השירות בצה"ל לא יהיה נניח 3 שנים ועוד תקופת ההכשרה, אלא 3 שנים לגברים. מדיניות צה"ל היא שאין משבצים למקצועות אלו מי שכבר התגייס ומבקש לשנות השיבוץ, אולם יש בצה"ל "חריגים" אשר שובצו למקצועות קד"צ גם מתוך השירות. שום דבר לא קדוש ובנוסח האימרה : "כשרוצים, גם מטאטא יורה".
למתגייסים באמצעות איתור חמ"ן – (לחץ כאן לאתר חמ"ן) חיל המודיעין מאתר מועמדים לחיל באמצעות רשימות תלמידים מבתי ספר, כשהדגש העיקרי – אך לא הבלעדי הינו לימודי השפה הערבית. כבר בכיתה י', יוזמת מחלקת איתור בחמ"ן היכרות עם המועמדים על פי הקריטריונים. המועמדים "מבלים" עד סמוך למועד הגיוס בחיקו של חמ"ן. פעילויות לגיבוש מועמדים, אירוח והרצאות בבתי מלון ועוד.
יש לשים לב : אין מדור איתור בחמ"ן מוסר למועמד לאיזה תפקיד הוא נועד עם גיוסו. המועמד אינו יודע עד סמוך למועד הגיוס כי שובץ למקצוע ספציפי – בה בעת שמועמדים רבים סבורים כי יכולים להשתבץ במגוון התפקידים שמציע חמ"ן. ולא בכדי: למועמד שאותר ע"י חמ"ן עדיפות על פני השיבוץ הנעשה לכלל המועמדים לגיוס ע"י מינהל הגיוס. כלומר, אם חיל המודיעין "שם עין" עליך לתפקיד מסויים, אזי זהו התפקיד אליו תשובץ אם תעבור את המיונים.
הבעייה של מועמדי חמ"ן : לא נאמר להם במפורש לאיזה תפקידים אין להם סיכוי להשתבץ גם אם יעברו המיון. הם פשוט ברוב המקרים אינם יכולים כלל לגשת למיון או להעמיד עצמם ברשימת המועמדים לתפקיד מסויים. מטעמים ברורים לא נרחיב כאן לדוגמאות ממקרים אמיתיים ואף לא בדרך שניתן לזהות התפקידים. נאמר רק זאת: אם יש 20 תפקידים הדורשים רמת ערבית טובה והמועמד עבר את מבחני הערבית, לא תעמודנה בפניו האפשרויות להיות מועמד אלא לתפקיד אותו יעד לו מדור איתור בחיל המודעין. המועמד יגלה את סוג התפקיד במועד מאוחר מדי בסמוך לגיוסו.
היה ויוותר על התפקיד שמוצע לו, יפלט מרשימת המועמדים לגיוס של חיל המודיעין. אז פרטיו יועברו ללשכת הגיוס ולא תהיה בידו האפשרות לבחור קורסי קד"צ מה"מנילה" או שלא יוכל לבחור שוב מקצועות מה"מנילה” (בהנחה שבחר מקצועות בתחום חמ”ן כי סבר שזה הכיוון). וזאת כיוון שמועד גיוסו לא יאפשר לו להגיש מועמדות לקורס קד"צ אחר, אלא אם יגיש בקשה לדחיית גיוס שיכולה להישתרע על פני מספר חודשים.
אם הגשת בקשה לדחיית גיוס כדי להשתבץ לקורס קד"צ : נדהמנו לגלות כי אפשרותך לקבל זימון לפי מקצועות הקד"צ בגינם דחית את גיוסך – דומה לפעמים להליך של "הימורים". לא זו בלבד שאין לך אפשרות לדעת לאיזה מהמקצועות תזומן למיון ממה שבחרת , לא זו בלבד שלא בטוח שתעבור את המיון גם אם תזומן, אלא אין אפילו ביטחון כי .....תזומן כלל למקצוע קד"צ. לא יאומן, אך נכון וזה קרה.
המקרים הם אמנם חריגים. אך בצה"ל לא מספרים לך כי עברו לשיטת ה"מחולל" או "מערבל" המעבד עבור מינהל הגיוס נתונים ובוחר המועמדים לשיבוץ. אם הגשת בקשת דחייה של מועד הגיוס במיוחד כדי להשתבץ לאחד מקורסי הקד"צ שבחרת ? : למשל העובדה כי דחיית גיוסך בשל התאמתך למקצוע הדורש מיון לקורס קד"צ רק כדי לזכות להתמיין, עלולה לעיתים להיות דחייה או יותר נכון "בכייה" לדורות. וזאת למה? לא תאמינו: דמיינו כי פרטיכם האישיים הם קוביות כמו שנהוג הדבר במשחק ברולטה ,(בהגזמה כמובן) אלא שכאן מדובר בזריקת כלל שמות המועמדים לקד"צ או לשיבוץ אל אותה תוכנת מחשב הידועה בשם "המחולל" או המערבל. התוכנה מערבלת השמות וכך נבחרה זכותכם להיות מזומנים למיון לתפקיד הדורש הכשרת קד"צ למשל. שיטת בחירת מועמדים זו היא חדשה ולדברי הצבא יעילה. מה בכל זאת פסול? העובדה כי צה"ל לא מוסר מידע חיוני למלש"ב כמו כיצד נקבעים הזימונים למיוני קד"צ או נעשה הליך השיבוץ והעובדה כי קורה שלא כל המועמדים זוכים להזדמנות להתמיין גם כאשר התאימו נתוניהם למקצוע מסויים - יכולה להיחשב כאפלייה בין בעלי סיכוי זהה להתמיין.
נכון הדבר שצרכי הצבא הם הערך המועדף ובעל חשיבות רבה ביותר בנסיבות העניין, אך בה בעת אין לזלזל בעיקרון ההסתמכות של נער או נערה בני 18 על כי המינהל הציבורי (צה"ל במקרה זה) יפעל בתום לב ובאופן סביר ושוויוני - (שהרי חודשים מחייו של מועמד שהתבזבזו לריק בהמתנת שווא לקבלת הזדמנות שווה להתמיין לתפקיד לו נמצא כשיר לבחור, בו הוא חפץ ובעתיו הסכים לדחות גיוסו כעצת צה"ל) כאשר צה"ל מודע לאופן בו נקבע הזימון ולמידת הסיכוי - גם הם ערכים חשובים בתחום זכויות הפרט אשר להם נגיעה אף לאמון במערכת. על כן, אל לו לצה"ל להקל ראש בצורך להגן על ערכים אלה.
הקב"א והדפ"ר – קב"א היא קבוצת נתוני האיכות אליה משייכים את המועמד על פי נתוניו האישים. הדפ"ר הינו דירוג פסיכוטכני ראשוני. דירוג זה מהווה דירוג של יכולות לשמש בתפקיד מסויים ומהווה בלשון העם גם מבחן אינטליגנציה. צה"ל לא נוהג לגלות פרטים אלה למועמד. למה?
אנו יכולים רק לנחש כי צה"ל לא רוצה להתמודד עם טענות , ערעורים וכן כי יתכנו מקרים שחיילים ישוו את הנתונים עם חבריהם והדבר יעורר שאלות גם בהקשר לשמירת שיוויון השיבוץ בין כולם לתפקיד מסויים.
איתור בבתי ספר מקצועיים – כמו באיתור חמ"ן צה"ל מחפש בכל בתי הספר המקצועיים בעלי תפקידים כגון בוגרי מגמה טכנית, מכונאות, רכב ועוד. לעיתים תלמידים אלו אינם יודעים כי צה"ל כבר "שיבץ" אותם לתפקיד עוד בטרם החלו הליכי הגיוס וכל זאת שלא בידיעתם. כך, לא יוכל בוגר מגמה שכזו לבחור להיות לוחם או להשתבץ לתפקיד אחר בצה"ל. גם אם יקבל "מנילה" לרוב בחירותיו שם נעשות לאחר שצה"ל כבר מיין אותו. גם הפקודות של אכ"א בנושא מצביעות על מגמה זו. כך, מוצא עצמו מי שבחר במגמה ללימוד מקצוע לחיים בבי"ס מקצועי , כי המקצוע "נתפר" על פי דרישות צה"ל. דבר חמור מאוד והדבר אינו נאמר תמיד ובמפורש לנרשם למגמות אלו. מי שבחר ללמוד מקצוע לא עשה זאת למען צה"ל אלא למענו כדי שתהיה לו פרנסה בעתיד. "התאמת" המקצוע לדרישות צה"ל פוגעת בזכויותיו.
יתרה מכך, נניח כי מישהו לומד מקצוע אשר יאפשר לו לתכנת מחשבים ולעבוד בחברת הייטק. הדרישות של צה"ל לא תואמות לשאיפות האישיות של התלמיד ולא דרוש לו בשירות בהכרח השימוש בכל הידע הספציפי בו התלמיד רצה להתמקצע כדי שמקצועו יתאים לדרישות שוק ההיטק ביום שאחרי שחרורו. אולם, צה"ל מתערב בידיעת מנהלי בתי הספר בתוכנית הלימודים ולא נדרשת מהתלמיד הסכמה בכתב ולאחר הסבר מפורש, במועד ההרשמה לבית הספר כי תוכנית הלימודים בין אם במתכוון ובין הרצון לשימור בעלי מקצוע אלה בצבא, עלולה להשתנות על פי שיקולים של צרכי הצבא. צה"ל אכן מאתר לומדים במקצוע (ראו דוגמא) וקיים נוהל באגף כוח אדם בצה"ל למעקב אחר הלומדים ואיתורם, עוד בתיכון.
יוזמה חדשה בצה"ל - הצמדת קצין לכל בית ספר במדינה :
צה"ל אף סיכם עם משרד החינוך רק לאחרונה את התכנית החדשה הנושאת השם "הדור הבא" והכוללת הצמדת קצין !! לכל בתי הספר והסבר על התפקידים והשירות בצה"ל.נשמע לכם כמתיחה? האם תיצלח ? מהתגובות לכתבה שפורסמה ב ynet קשה לדעת. אם לשפוט בשים לב לתגובות לכתבה הנ"ל : צה"ל עושה טעות. באופן שזה נעשה ע"י צה"ל, יכול הדבר להביא דווקא לתוצאה הפוכה. הצמדת קצין לבית הספר והרצון להביא למודעות ולהגברת המוטיבציה הם שני דברים שונים. הראשון - תמוה במדינה דמוקרטית. השני - בהחלט ראוי אם נעשה ע"י הבאת "מרצי חוץ" מן הצבא לבית הספר כמו שנעשה הדבר בכל תחום אחר. ראו ההפנייה לכתבה בנושא המצורפת כאן . אם תראו הסמל הבא המוצג מטה, תדעו שמדובר בפרוייק השיתוף בין צה"ל לבתי הספר . (לכתבה ב ynet)
מכל האמור, הנה ה"טיפים שלנו" –
1. מנילה - יש לעמוד על כך שבמהלך כיתה י"ב או לכל המאוחר עם הגעתו של צו ראשון או בעת ביקורכם הראשון בלשכת הגיוס, תדרגו בקשתכם והעדפתכם באמצעות ה"מנילה"
2. קד"צ - איתור חמ"ן - אם אותרתם ע"י חמ"ן, יש לבקש הודעה בכתב ממדור איתור מהם המקצועות אשר בהם תוכלו לבחור ולאילו מקצועות לא תיחסם בפניכם הגשת המועמדות או המיון על מנת שתעברו את המיון לאותו מקצוע. יש לדרוש לדעת באם "סומנתם" כבר למקצוע. אחרת, כשיתברר לכם שזה לא זה, לרוב כבר לא ניתן לבחור כלום כקד"צ ואף לא מקצוע אחר אלא אם תתבקשו להגיש בקשה לדחיית גיוס.
3. בקשה לדחיית גיוס - אם הגשתם בקשת דחיית גיוס על מנת לזכות בזימון למיון לאחד מקורסי הקד"צ, רישמו במפורש בטופס הבקשה כי דחיית הגיוס נעשית אך ורק למטרת זימון למיון לקד"צ וציינו לאלו קורסים. כן, בטרם תחתמו על דחיית גיוס, פנו למדור קד"צ בלשכת הגיוס ובקשו התחייבות לזימון למיון באחד הקורסים שבחרתם. שימו לב ! לדעתנו, הזכות להתמיין למקצוע מסויים היא זכות חוקתית של מתן שיוויון הזדמנויות לכל. בדיוק כמו זכותו של כל אדם להירשם ללימודים באוניברסיטה למשל. אם ב"מנילה" על פי הנתונים האישיים אתם יכולים לבחור בקורסי מיון לקד"צ, לדעתנו חובה על צה"ל לאפשר לכם את כל הליך המיון לאחד מהקורסים שבחרתם.
אין בכך מבחינת צה"ל להתחייב כי תשובצו על פי זה או לקורס מסויים, אולם זכות הגישה למיון היא כאמור זכות חוקתית. באותה מידה כמו בדוגמא שהבאנו, אם על פי הנתונים שלכם אתם עומדים בקריטריונים להירשם ללימודים באוניברסיטה, אין אפשרות לדחות קבלתכם ללימודים, אפילו לא תשובצו מפאת "העדר מקום" לקורס שביקשתם. עצם מתן ההזדמנות להירשם כתלמיד היא הזכות החוקתית. לפיכך, לפני שתחתמו על הסכמה לדחיית גיוס, מומלץ לבחון אם יש תועלת לדחייה וראוי שתדעו מראש כי לא תימנע מכם הזכות הזו. כך תדעו להחליט אם משתלם לדחות הגיוס במספר חודשים. עיקרון שוויון ההזדמנויות ועקרונות נוספים שהזכרנו כאן, אינם מאפשרים לצה"ל לנהוג כמו בעלי קזינו או מפעל הפיס. הזכות אינה בגדר "משחקי מזל" ואסור שתושתת על מזל על פי רצון ובחירת ה"מחשב". המחשב יכול לבחור את הקורס אליו אתם מתאימים ביותר מתוך האפשרויות שבחרתם, אולם זכות הזימון אינה מותנית במזל. שוב, השיבוץ יהיה תלוי בסופו של דבר באם הצלחתם במיון לאותו קורס או תפקיד, אולם דעתנו היא כי זכותו של כל מועמד להגיע לשלבי המיון. כשעצם הזימון תלוי במזל, אם לא תזומנו, אתם עלולים לאבד חודשים יקרים לריק ולדחות מועד גיוסכם לחינם. באם עצם הזכות לזימון למיון תיפגע ע"י המחולל, עלול צה"ל למצוא עצמו בעתיד כמי שבמו "ידיו" "חולל" שינוי חוקתי לרעתו, שלא יאפשר אפלייה בזכות המיון ושיוויון ההזדמנויות.
4. איתור בעל מקצוע – כשנרשמים לבתי ספר מקצועיים יש לבדוק אם בתכנית הלימודים מתאפשר שינוי בה על פי דרישות צה"ל. אין להסתפק במודעה כגון "צה"ל מכיר במקצוע", אלא יש לברר היטב מהי השפעת הדרישה של צה"ל על תכנית הלימודים. ניתן בהרשמה גם לסייג הסכמתכם אם אינכם מעונינים לשרת במקצוע בצה"ל כבר עם ההרשמה לבית הספר ולבקש ביום הורים לראות ההסדר שבין צה"ל לאותו בית ספר אם יש כזה.
נאמר לכם בלשכת הגיוס כי אינכם יכולים לבחור שיבוץ בצה"ל כיוון שמויינתם למקצוע אותו למדתם ואתם מעונינים שלא לשרת בו, הודיעו לצה"ל כי זו פגיעה בזכותכם לשוויון הזדמנויות. המקרה כאן חמור מאשר בקד"צ, כיוון שזכות הבחירה במקצוע, על אף צרכי צה"ל, ניתנת לרוב המועמדים לגיוס. אין חובה לשרת במקצוע שלמדתם אם לא הבעתם הסכמתכם ואתם רשאים לדרוש שיבוץ על פי כלל המקצועות. רצוי לרשום לצה"ל מכתב ולמוסרו ללשכת הגיוס כבר ביום הזימון לצו ראשון, כדי שצה"ל יכלכל צעדיו בעניין תכנית השיבוצים של אותו מחזור...העובדה כי מועמד למד מקצוע אינה הופכת עובדה זו להכשרת אפלייה במתן זכות הבחירה.
5. קב"א ודפ"ר – לדעתנו מדובר בנתונים אישיים של המועמד ולא במידע "צה"לי". ככזה, המידע שהתקבל מהמועמד שייך למועמד וזכותו של חייל לקבל לידיו את נתוניו, בדיוק כפי שתוצאות בחינה בחינה פסיכומטרית נמסרות לנבחן, אינה חסוייה ואינה מוחזקת בידי האונירסיטאות כרכושן. רוצים לומר, על המועמד לדעת מהם תנאי הקבלה לקורס קד"צ או למקצוע מסוים. זאת, כדי לאפשר שקיפות שלא נעשית אפלייה. לדוגמא : אם מועמד א' בעל נתונים זהים או דומים למועמד ב', הרי לא יתכן כי אחד מהם יתקבל למקצוע אחד והאחר לא. זאת משום שצה"ל בפירסומיו הוא טוען כי השיבוץ למקצוע מסויים תלוי בשני פרמטרים עיקריים: צרכי הצבא והתאמתו של המועמד. יכול לקרות מצב של אפלייה בין מועמד א' לב' אם כך, רק מטעמים של "צרכי הצבא". אם ינתנו תוצאות הקב"א והדפ"ר בידי המועמדים ובאם יפורסמו הדרישות לכל מקצוע, יתרום הדבר להגשמת ערך חיוני והוא - השקיפות . כך, גם כאשר תיטען טענה כי לא דרושים יותר חובשים – נניח – ידע מועמד א' שלא התקבל לקורס למרות התאמתו בשל כך שלא נדרשים מועמדים למקצוע זה ואז יקל עליו עם הנתונים שבידו אל מול הדרישות שמתבקשות בכל מקצוע ומקצוע אחר, לבחור מה שמתאים לו. כך גם יקל הדבר על צה"ל ויהיו פחות חיילים שאינם מרוצים משיבוצם.
לסיכום :
חשוב לדעת כי צרכי הצבא הם המדרג הראשון לקביעת השיבוץ. יחד עם זאת, חשוב לדעת מה סיכויי המועמד בעידן הפתיחות הצה"לית שבה אומרים למועמד לגיוס : בוא שתף אותנו עם רצונותיך ונשתדל למצוא את הדרך לשבצך כפי שבחרת אם זה מתאים לצרכי הצבא.
לצה"ל חשוב לא פחות מלמועמד לשבצו בתפקיד אותו הוא מעדיף. כאשר ניתן לשבץ בצורה כזו, צה"ל יפיק תועלת רבה מן החייל שיהיה בעל אינטרס להצליח במה שבחר.
כך גם בעניין המידע שצה"ל מוסר למועמד. ככל שימסר לו יותר מידע (לתדע אותו בתחומי האיתור למשל) כך יש סיכוי רב יותר ל"מפגש רצונות" שזהו השיבוץ האופטימלי על פי דעתנו. זהו לדעתנו הכלל שיש לשנן: ראוי שלא לשבץ מי שרוצה ומתאים להיות לוחם כמכונאי או טבח ועל פי אותה שיטה - אין לשבץ מי שרוצה להיות מכונאי או טבח כלוחם. זהו הכלל שחייב להוות שיקול בין כלל שיקולי הצבא בתחום השיבוץ בצה"ל.
שיוויון הזדמנויות לכל – ככל שיוקפד שלא תימנע ממועמד א' זכות הניתנת למועמד ב' לבחירת שיבוץ כששניהם בעלי אותם נתונים, כך תימנע אפשרות החיכוך שלאחר השיבוץ בין החייל למערכת הצבאית.
לכן, מסירת המידע המקסימלי למועמד (כולל קב"א ודפ"ר) תוך פירסום הדרישות המפורטות הנדרשות ממועמד כדי להשתבץ בכל תפקיד, יקל הדבר על צה"ל מלאכת השיבוץ, יבסס ההבנה של המועמד מדוע בחירתו לא נענתה ויפחית למינימום השימוש הרב שעושים חיילים בטופס 55/3 לשינוי השיבוץ ומן הסתם תופחתנה משמעותית הסיבות התורמות לבעיות המשמעת.
מי שמחזיק בדיעה ששיבוץ בצה"ל אינו "תכנית כבקשתך" טועה בהבנת גיבוש המדיניות של צה"ל ולאן פונה "משב הרוח" בשנים האחרונות. לא צריך את חוות הדעת של מדור פסיכוטכני כדי לומר לו כי ככל שהדבר מתאפשר – ויש לשאוף לכך – שיבוץ התואם צרכי הצבא ורצון המועמד גם יחד או פשרה בעניין זה, הוא סוד ההצלחה של צה"ל. שכן, אדם העושה תפקידו מתוך רצון ובמוטיבציה, הוא "רווח נקי". לצה"ל – רווח זה יתבטא ביעילות, יחסוך הזמן והצורך להתעסק בבעיות משמעת, יגביר רצונו האישי של החייל להצליח, אשר יוביל להצלחת המשימה מרמת הפרט ועד מילוי כל מטלות הצבא.
|
הוסף תגובה