הדפסה  שלח לחבר  עבור לתגובות  הוסף תגובה
תעודת שיחרור בכבוד: יוזמה מבורכת או סולם מעמדות באזרחות ? (6/1/2008)
מאת: עו"ד סמי איליה

החלטת צה"ל לאחרונה להילחם במשתמטים משירות צבאי באמצעות קביעת "סולם מעמדות" בדמות תעודת "שחרור בכבוד" שתוענק למשתחררים משירות צבאי על פי אופי השירות, עשתה לה כותרות לא מעטות בתקשורת, שם הוצגו דיעות בעד ונגד היוזמה . (לחץ לדוגמא ב ynet ) .
 
לכל חייל ששירת בצה"ל תוענק תעודת שחרור באחד משלושת הצבעים הבאים, אשר אמורה לציין אופי השירות : זהב ללוחמים, כסף לתומכי הלחימה וארד לשאר אוכלוסיית המשרתים. הצבעים מזכירים את מעמד טקס הענקת מדליות באירוע אולימפי. בתעודת השחרור של לוחמים בצבע זהב יופיע כוכב ותחתיו יצויין במילים היות המשתחרר לוחם.
 
גם אלינו לאתר הגיעו פניות עם שאלות של חיילים הנוגעות לתעודת השחרור וזכויותיהם.
 
יאמר כבר עתה: המטרה בוודאי ראוייה, והכוונות טובות. יש להילחם בתופעה הבזוייה של השתמטות משירות בצה"ל. בטאון "במחנה" בגליונו מחודש ינואר 2008 מפרסם הידיעה תוך הדגשה כי "...בנוסף לניפוק התעודות, מתכננים בצה"ל צעדים נוספים כדי להיאבק בתופעת ההשתמטות, בהם תקצוב חוק "שחרור בכבוד", מניעת העסקה במשרות ניהוליות ציבוריות ומניעת רישיון נהיגה ציבורי לאוטובוס או למונית ממי שהשתחרר או לא התגייס בגין "רעה וחמורה". (לחץ לקישור)
 
תקצוב חוק "שחרור בכבוד" הינו הנדבך החשוב ביותר במאבק במשתמטים. כך, יש להעניק למי ששירתו סל הטבות מיוחד וסיוע יחודי לבניית חייהם שלאחר השירות. מעין פרס תודה על השירות, כך שימשוך מתגייסים לצבא. הקושי הגדול נעוץ באפשרות למנוע מהמשתמטים זכויות אזרחיות.


היוזמה לשינוי המוצע, נוסח תעודת השחרור ומטרתו, הינו כאמור שינוי מבורך. אלא שכבר לפני שהונהג, קמו ליוזמה מתנגדים בקרב הציבור ובקרב המשרתים עצמם. כך, הדיעות חלוקות הן בציבור בכלל והן בציבור המשרתים, המרבים להתבטא בנושא באינטרנט. (לחץ כאן ynet) (עיתון "ישראל היום" כאן) (עיתון "הארץ" כאן) (אתר nrg כאן)
 
הדבר נובע בעיקר בשל כך כי יש הרואים את קביעת "סולם המעמדות" - מחד כאפלייה בין המשרתים בצה"ל עצמם לאור החשש כי היוזמה החדשה לא תשקף בכל מקרה נכונה את התרומה של בעל התעודה לצה"ל ולמדינה במקרה ויחידתו או מקצועו אינם מסווגים כ"קרביים" אף אם אותו חייל או חלק מחבריו מסופחים ליחידות הלוחמות (לדוגמא: אנשי המודיעין בקו הלחימה, חיל הרפואה ועוד). מאידך, יש הטוענים כי התעודות יותר משמשקפות את ההערכה למשרתים, נועדו להשיג העדפה לאלו ששירתו בצה"ל בחיי ה"אזרחות", בעיקר בקדימות להשגת מקום עבודה – לעומת אלו שלא שירתו בצבא – קרי, לא רק צבעים שונים על גבי התעודות אלא השלכה מרחיקת לכת של יצירת מעמדות בחברה האזרחית, דבר אשר לכאורה לא רצוי ויכול לעמוד בסתירה לחוקי המדינה האוסרים אפלייה. אלה גם אלה טוענים כי בדרך זו לא תושג המטרה להלחם במשתמטים.
 
המשותף לתומכי ולמתנגדי היוזמה היא הדיעה לפיה ראוי יותר יהיה להעניק הטבות חומריות חריגות למשתחררים כדי שיוכלו להתחיל בחייהם כאזרחים מנקודת "פתיחה" עדיפה מזו הניתנת למשרתים בהווה עם שחרורם, דבר אשר יהווה תמריץ גם למשתמטים. זאת כדי להקהות את האפשרות לפיה למשתמטים יש שלוש שנים "פור" כדי לבנות חייהם בה בעת שאחרים משרתים בצה"ל. כלומר, התמריץ למשרתים לא די לו להיות סמלי, אלא חייב להיות גם מוחשי וללמד כי מי שהשתמט מתוך כוונה להצליח לקדם עצמו אישית בה בעת שצריך היה לשרת כמו הרוב – לא ירוויח מכך בסופו של דבר.
 
העובדה כפי שצויינה בבטאון "במחנה" לפיה יורעו זכויות המשתמטים, לא די בה כדי להביע הערכה למשרתים. (לחץ לפרטים)
 
והנה בעייה נוספת – משפטית - העלולה "להוציא העוקץ" מהעדפת המשתחררים ששירתו שירות מלא על פני משתמטים: הכוונה להעדיף יוצאי צבא על פני מי שלא שירת אמנם אין בה לכאורה משום אי חוקיות שכן בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה (ראה פרטים) לא מצוי איסור על מעסיק להפלות בין עובדים על רקע שירות צבאי, אולם במדינה מיוחדת כשלנו , כאשר אין החוק מחייב גיוס של האוכלוסיה הערבית ושל דתיים ש"תורתם אומנותם" – הפטורים משירות באופן חוקי – החלטת מעסיק לא להעסיק בתפקיד מסויים מי שלא שירת בצה"ל – יקים קול צעקה מקרב אוכלוסיות אלו לדוגמא. ואם לא די במכשול זה, הרי החלטה כזו ספק אם תעבור את מבחן בג"צ וספק אם ניתן להפלות בכלל אזרח כלשהו מאזרחי המדינה לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובעיקר חוק יסוד: חופש העיסוק. על כן ספק אם צעד זה יבוא לכדי מימוש כך שירתיע את המשתמטים.
 
אני משוכנע על אף עמדות המתנגדים כי במידה ותוענק לכל משתחרר משירות תעודת שחרור בכבוד על פי העשייה שמילא בפועל בעת השירות ולא על פי השתייכותו היחידתית בלבד, או על פי תקן, הרי שיהיה בכך כדי להגשים את כוונת היוזמה ולו בקרב המשרתים עצמם.
 
שאלות שהופנו אלינו לאתר :
 
שאלה שהופנתה אלינו לאתר היתה מה לגבי לוחם אשר נפצע בשירות ונאלץ לעבור לתפקיד שאינו לחימה עד לסיום השירות עקב סיבות רפואיות ו/או הורדת פרופיל. אודה ואומר כי אין בידינו מידע לתת תשובה בעניין זה, אך יש לשער כי בצה"ל לא יקפחו מי ששירת שירות קרבי רק משום שנבצר ממנו מסיבות רפואיות להמשיך בשירות הקרבי.
 
להערכתי מי שהתגייס לשירות קרבי רואים אותו כלוחם ואם נפצע עקב אופי השירות ונמנע ממנו להמשיך בשירות זה, אין בפציעה אלא "גורם זר" אשר בגינו לא יכול אותו חייל ליישם את העשייה. להיות לוחם זה לא רק פרופיל. זו גם מוטיבציה, זו החלטה פנימית, חשיבה למען הכלל ורצון לשרת באופן מיטבי. לפיכך תעודת הערכה לחייל במצב זה לטעמי שלי, חייבת לשקף זאת ולפיכך אילו בי היה תלוי הדבר, תעודת שחרור צבע זהב תוענק לו. תעודה של לוחם.
 
שאלה נוספת היא מה לגבי חיילים במקצועות המוגדרים כ"תומכי לחימה" אשר מצוותים ליחידות לוחמות? כדוגמא: מה לגבי צוות מפעילי תותח ה"וולקן" המהווים חלק בלתי נפרד מהכוחות הלוחמים ומשתתפים במבצעים או פעילות לחימה לצד כוחות החי"ר, אך משתייכים לחיל האויר ברמת השיוך היחידתי ?
 
אם רוב השירות אותו צוות  משתייך או מתלווה לכוחות הלוחמים, התשובה לשאלה היא לעניות דעתי כי יהיה נכון להעניק תעודה שחרור בכבוד של לוחם. אך זו רק דעתי. יחד עם זאת, אני סבור שזו גם הדיעה הרווחת בפיקוד צה"ל כי תעודת השחרור חייבת לשקף את השירות של המשתחרר בפועל בפן העובדתי ולא רק בהיבט השיבוץ המקצועי. אחרת נהיה עדים לפניות רבות של משתחררים הרואים עצמם נפגעים משיוכם לצבע הלא נכון בתעודת השחרור.
 
לסיכום: דעתי כי יוזמה זו של הענקת תעודות שחרור בכבוד היא יוזמה ברוכה. תעודות השחרור הן סמל והערכה כאחד למשרתים בצה"ל ודרך למשוך מתגייסים . חשוב שבעלי תעודת שחרור בצבעים שאינם זהב לא יראו עצמם כסוג ב'. הרי חייל שהגיע למקצוע "תומך לחימה" לא עשה כן בשל רצון מופחת לתרום. בשים לב שהשיבוץ בסופו של דבר אינו בידי החיילים, הרי שכל מי שממלא תפקיד כלשהו בצה"ל הוא עושה דבר ראוי. גם ללא צבע הזהב בתעודת שיחרור – הוא – וכל חייל באשר הוא יודעים כי בלעדיו לא יצליחו טובי הלוחמים במשימתם. כמו שטייס לא יוכל להמריא בבטחה אם אחרון המכונאים לא בדק את צמיגי המטוס או את מערכת הקשר ועוד - כולם עושים למען המטרה של הצלחת צה"ל במילוי משימותיו.כמו שנהוג לומר: כל החלקים מרכיבים את השלם והשלם גדול מסך כל חלקיו.
 
כל שנותר זה לקוות כי צה"ל יצליח לשכנע את האחראים על תיקון החקיקה לאפשר להעניק למשתחררים בנוסף להערכה הסמלית גם הטבות, תגמול ראוי, מיוחד ומשמעותי שיעורר בציבור העומדים לפני גיוס את הקינאה והרצון להשתייך לאותו ציבור של משרתים אשר מוערכים ע"י המדינה והחברה כאחד. מכל מקום, המסר חייב להיות :  "לשרת בצה"ל זו נורמה חברתית אצילה,  זה "אין" והשירות משתלם בשחרור לאלה שעושים למען כולם.

תגובות:
It's spooky how celevr some ppl are. Thanks!
(Starr  15/9/2011)
1.
למה חיילים שהישתחרור לפני היוזצה הזאת לא מקבלים את התעודת השתחררתי לפני שנה עשיתי שירות מלא
איפה כל החיילים ששוחררו לפני למה אותנו שכחו

(אורטל  31/3/2008)
2.
הצבא הזה לא מתייחס ברצינות ל"תעודות שחרור בכבוד" אני שירתתי כתומכת לחימה כל השירות שלי וקיבלתי חוגר מילואים של ג'ובניק.... עכשיו אני במלחמות איתם על זה.
(חיילת משוחררת  17/3/2008)
3.
הבן שלי לוחם שהשתחרר לפני כשלושה חודשים לאחר 3 שנות שרות קשות ועד היום לא מצא עבודה. בלישכה להכוונת חיילים משוחררים אמרו לו שללוחמים אין שום זכויות יתר באזרחות ואף הוסיפה כי מה שכתוב בחוברת הזכויות ללוחמים הכל שקר
(אמא ממורמרת  13/2/2008)
4.
הבן שלי לוחם שהשתחרר לפני כשלושה חודשים לאחר 3 שנות שרות קשות ועד היום לא מצא עבודה. בלישכה להכוונת חיילים משוחררים אמרו לו שללוחמים אין שום זכויות יתר באזרחות ואף הוסיפה כי מה שכתוב בחוברת הזכויות ללוחמים הכל שקר
(אמא ממורמרת  13/2/2008)
5.
מה שכנרא המדינה והחברה כולה לא מבינות זה שיש אנשים שלא משרתים כי ה ם ל א י כ ו ל י ם. לא כל אחד בנוי להיות חייל, וכמו כן השרות הצבאי הוא לא הדרך היחידה לתרום למדינה!
(חוליאן  7/2/2008)
6.
הגיע הזמן לשלם משכורת לחיילים! משכורת מינימום כמו במשק האזרחי, שתבטא מקצת ממחוייבות המדינה לאלו שעובדים כל כך קשה בשבילנו. לא תעודות בצבעים, אלא משכורת. אולי זה יהיה גם תמריץ למשתמטים להתנהג אחרת, אבל זה לא העיקר.
(אמא  19/1/2008)
7.
הוסף תגובה