לאחרונה הגיעו לאתר שתי פניות בנושא כאוב. סיפור על חייל וחיילת אשר התגלתה אצלם מחלת הסרטן לראשונה והם במהלך השירות. השאלות שהופנו אלינו רבות הן וחלקן גם במישור הטיפול הרפואי בהיבט אנושי שאינו נוגע לסוג הטיפול (נושא שאין לנו כל ידע בתחום אך דעתנו היא כי יש לפנות לרופאים הטובים ביותר בתחום גם מחוץ לצה"ל) אלא נסבו על מה עושים? איך ניתן לדאוג לטיפול ראוי ומיוחד שלא בטוח שמצוי בצה"ל. ומה עם המשך השירות? ומי מטפל לאחר שחרור ואולי לא פחות חשוב : מי מממן טיפולים מיוחדים ויקרים הכרוכים ממחלות מסוג זה.
לצד מלחמת הקיום היום יומית צפויים אלה שמתמודדים עם המחלה למלחמה לא קלה מזו בדרך להכיר בהם ע"י אגף השיקום במשרד הביטחון כמי שנפגעו בשירות או עקב השירות על מנת לקבל זכות לטיפולים וסיוע לצרכיהם ע"י המדינה. הכלל הוא שחייל שטוען שנפגע או חלה בעת שירות או עקב השירות חייב להרים את נטל ההוכחה במישור המשפטי כי אכן יש קשר לשירות. לא סתם קשר אלא "קשר סיבתי" – קרי, שסיבת הפגיעה או המחלה נעוצים בשירות. מדובר בדרישה משפטית קשה להוכחה במיוחד כשמדובר במחלה שכן ויש מפגע בריאותי שחבוי בגופו של אדם ופורץ ללא סימנים מוקדמים מחד – ומנגד יש ותנאי השירות מאיצים את התהליך או הם הסיבה לפרוץ המחלה.
האמור חשוב בשל כך שזכויותיו של חייל שחלה בשירות ועקב השירות מקורן בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) 1959 ומכוחו הן נגזרות - זאת במידה והוכח אותו קשר. ( לחץ כאן לאתר אגף השיקום ללמוד עוד על זכויותיך)
להליך זה חשיבות רבה גם למימון הטיפול הרפואי בהמשך והן לשמירה על רצף הטיפול.
ככלל חשוב לדעת כי במקרה שמתגלית מחלה, חייבים לשמור כל תיעוד רפואי לשימוש רשויות הבריאות האזרחיות בעתיד וכל תיעוד היכול להצביע על תנאי השירות או מיקום השירות של מי שחלה במחלה וכן פרטי חיילים נוספים היכולים לסייע לאבחן תנאי השירות במידה ויהיה צורך להוכיח אותו "קשר סיבתי" בין פרוץ המחלה לשירות. כך, במקביל לטיפול הרפואי מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום זכויות על פי חוק הנכים ובתביעות להשגת הזכויות מאגף השיקום אשר ינחה החולה ומשפחתו בכל ההליך במידה ויש עילה לתביעה משפטית לשם הכרת המחלה כנכות ואם בהכרה בצרכים רפואיים של החולה.
בצה"ל קיימים תקדימים על מקרים של חיילים שחלו בסרטן או מחלה קשה אחרת תוך כדי או עקב שירותם. כאמור, חלקם בשירות, חלקם בסמוך לו וחלקם אובחנה המחלה אף שנים רבות לאחר השירות. לכן ראוי כי מי שמשרת בתפקיד או מקום אשר יכול לסכן בריאותו יעבור בדיקות תקופתיות ואף יתעד תנאי השירות לכל צרה שלא תבוא.
איך מתמודדים עם בשורה כל כך קשה בשירות, מה כדאי לעשות בכל מקרה שמתגלית מחלה קשה בשירות ? נגלה כבר עתה כי בשתי הפניות שהגיעו אלינו, הפנינו הפונים ומשפחתם לטיפול עורכי דין אשר מתמחים בתחום לשם התייעצות בדרך ההתמודדות עם רשויות הבריאות ועם אגף השיקום כדי לאפשר לאלו שגורלם לא שפר, לקבל את הטיפול הרפואי והזכויות להם הם ראויים. רק שילוב בין סמכות רפואית וסמכות משפטית יש בידם לבחון המקרה ולהמליץ על דרכי הטיפול.
ככל שהצורך בטיפול רפואי גובר, כך יבחרו בצה"ל לשחרר מן השירות ולהפנות לשירותי הבריאות הציבוריים – קופות ובתי החולים. עם ההחלטה לשחרור משירות בצה"ל, נציגי חר"פ אף אמורים לסייע למעבר החולה לטיפול מערכת הבריאות האזרחית.
כאמור קשה לתת המלצות מה לעשות וכיצד לנהוג מעבר למה שאמור בפקודות בעיקר בשל כך שכל מקרה לגופו של חולה ולגופן של הנסיבות אך הבאנו לפניכם באופן כללי ביותר את הדרך כיצד לנהוג כדי להיטיב מצבם הרפואי ולשמור על זכויות המצויים במצב זה. |
