נמשך זרם תלונות חיילים על איכות הטיפול הרפואי הניתן ב "בית חולים 10" בחיפה. מי שיפנה לקבלת טיפול בבי"ח ציבורי, מסתכן בתשלום מכיסו בגין רצון להבטיח טיפול רפואי ראוי. כך אירע גם לטוראי י' . להלן סיפורו, שהחל בליל 13.4.04 .....
טוראי י' , המצוי ארבעה חודשים בשירות צבאי, שהה בחופשה כאשר מעד ונפצע ברגלו השמאלית. בשל העובדה כי לא יכל לדרוך על כף הרגל, פנה הוא בשעת לילה אל המרפאה האזורית ב"בי"ח 10 " בחיפה, בהיותו מתגורר בקרית ביאליק הסמוכה לחיפה, סמוך לשעה 00:53 כמפורט בטופס 102(מסדר חולים). שם נבדק ע"י חובש ששמע את הבעיה והפנה אותו אל הרופא התורן, ד"ר בוסלב וסנובטיי.
הרופא התורן טיפל בו באופן ששמע תלונתו והחליט על טיפול רפואי שכלל המלצה לחבישה בתחבושת אלסטית (שהחובשת שמה בידו של החייל ולא על רגלו), כדורי "מוסקול", ללא שנרשמו לו תרופות כנגד כאבים ו....מנוחה בבית ברגל מורמת. ב"תדפיס מפגש רופא" אובחנה "טראומה זעירה" נפיחות בקרסול, אודם, רגישות במישוש והגבלה בתנועות.
לאחר מספר שעות ולאחר שהמשיך י' לסבול מכאבים עזים, הוסע י' ע"י שכנו שוב בבוקרו של אותו יום אל "בית חולים 10 " והפעם בשעה 06:30. ואולם בשעה זו לא היה בנמצא רופא. נאמר לו להמתין לפחות שעה וחצי.י' אמר שהוא חושב שיש לו חום, אך חובש שמדד לו חום, לא מצא כי יש לו חום .
י' החליט בשל כאביו לפנות לחדר המיון של בי"ח רמב"ם הסמוך והתקבל במיון בשעה 07:28. שם הובחן כי חום גופו עלה ל- 37.4 מעלות (פחות משעה ממועד בדיקת החובש ב" בי"ח 10 "), הדופק 110 ולחץ הדם גבוה בשל דרגת הכאב שאובחנה כ"דרגה 3 ". נבדק במקום, קיבל תרופות וגם אנטיביוטיקה והומלצו לו 5 ימי מנוחה בביתו.
בימים אלה, קיבל י' הודעת תשלום מבי"ח רמב"ם בגין הטיפול.
זה אינו המקרה הראשון שחיילים אינם סומכים על מערכת הרפואה בצה"ל ופונים ככל אזרח למערכות הבריאות הציבוריות ובמידה לא מעטה של צדק לאור מקרים חריגים שהשפיעו על אמון החיילים באיכות הטיפול הרפואי בצה"ל. אך השאלה היא כיצד מתמודדים עם הבעיה. מצד אחד, אין רואים שיפור במרפאות מסויימות לאור ריבוי תלונות חיילים, מאידך גם אי אפשר לומר לחייל שפנה לבי"ח ציבורי והוברר שהטיפול שניתן והאבחנה שונה מזו ה"צבאית" כי עליו למממן הפנייה.
במקרהו של י' , לא אובחן "בבי"ח 10" חום גופו הגבוה, לא אובחנה עליה ברמת הדופק (110) ולחץ הדם (156/93) , כאשר שני הנתונים האחרונים אינם אופיניים לבחור בן 18 אשר הוא בריא ואין רקע למחלות. כמו כן, לא אובחנה רמת הכאב ולא טופל באנטיביוטיקה.
בטופס 102 מהתאריך האמור בשעה 06:30 הפרטים שנרשמו ע"י החובשת בטופס היו : "הערות:החייל ביקר במרפאה איזורית". זה, ולא מילה יותר.
נשאלת השאלה כיצד ולמה בנסיבות שאין רופא או רופא אורטופד על אחת כמה וכמה, בפנייה חוזרת תוך שעות בה נטען כי המצב החמיר, לא הופנה החייל לאחר תיאור מצבו כאמור, לחדר מיון וכיצד לא "עלו" החובשים שם על כך שהדופק ולחץ הדם ערכם גבוה ולא הבחינו בחום גופו.
מכל מקום, אנו פונים הן בשאלות לצה"ל והן לבי"ח רמב"ם בעניין התשלום. כרגיל, נעדכן כאן בתוצאת הפנייה.
עדכון: (9.5.04) -בי"ח רמב"ם בתגובה לפנייתנו "אנו נעכב הגבייה". לשכת יועמ"ש קרפ"ר "הוחל בבירור התלונה".
|
