הדפסה  שלח לחבר  עבור לתגובות  הוסף תגובה
חשיפה : לפחות 100 חיילים מצאו מותם בשנת 2003 שלא באירוע מבצעי! (9/4/2004)

לבקשתנו, הסכים צה"ל לפרסם פרטים על מקרי מוות של חיילים בשירות שמצאו מותם בנסיבות שאינן פח"ע או פעילות מבצעית בשנת 2003 בלבד. סה"כ נהרגו לפחות 100 חיילים. 44 מהם בתאונות כדלקמן (נתון חלקי) :
בתאונות אויריות - נהרגו 2 חיילים.
בתאונות נשק - נהרגו 3 חיילים.
בתאונות דרכים - נהרגו 25 חיילים.
בתאונות עבודה - נהרגו 2 חיילים.
בתאונות אימונים - נהרגו 3 חיילים.
בתאונות אחרות - נהרגו 9 חיילים.
 
בנוסף: 56 תיקי חקירה נפתחו במצ"ח בגין מוות שאינו בפעילות מבצעית: 37 תיקים בגין חשד להתאבדות (אין נתונים על ממצאי החקירות), 9 על רצח, 2 על משחק בנשק, 2 על טביעה, 5 על תאונות אימונים, 1 על רקע שימוש בסמים. אין בצה"ל קריטריון נתונים על מספר החיילים שסיבת מותם אינה ידועה או שלא הוכחה. סה"כ 100 חיילים - נתון לא סופי. בקרוב נוסיף פרטים נוספים.


 
בדיקתנו העלתה כי אין נתונים עדכניים להשוואה בתחום מקרי ההתאבדות בישראל . על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, הנתונים העדכניים ביותר הם לשנת 1999 ומצביעים על כי סה"כ המקרים בישראל בשנה זו עמד על כ506 מקרים. (אין נתונים המתייחסים לצה"ל ואין אפשרות לדעת אם נתונים אלה כוללים את המקרים בצה"ל. יודגש כי נתון זה מתבסס על מקרים מדווחים בלבד).
 
נתוני משרד הבריאות בדבר התאבדויות בגילאי 15-24 בישראל: הנתונים מעודכנים לשנת 1997 ומתייחסים למקרים שדווחו למשרד הבריאות בלבד. גם כאן,  אין לדעת אם כוללים הם את המקרים בצה"ל :
סה"כ בשנת 1997 : 379 מקרים מדווחים.
בהנחה שצה"ל דיווח לשני הגופים הנ"ל - ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמשרד הבריאות - מספר מקרי המוות בצה"ל (על פי חשד בלבד ) להם נטען כי נגרמו כתוצאה מהתאבדות בהיבט השוואתי סטטיסטי:
 
על פי משרד הבריאות - 10.3% בממוצע מסך כל המקרים המדווחים בישראל בקבוצת גיל שבין 15-24.
 
על פי הלשכה לסטטיסטיקה לשנת 1999 - קרוב ל-8% מסך כל המקרים בישראל.
 
אם צה"ל אינו נוהג לדווח לשני גופים אלו, אזי אחוז מקרי המוות בצה"ל בחשד להתאבדות גבוה מהממוצע הארצי ה"אזרחי" על פי הפירוט שבנתוני שני הגופים הנ"ל ובעיקר בהשוואה לחתך הגילאים הרלוונטי.
תשומת לב מיוחדת לעובדה כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות מתבססים על נתונים מדווחים לכלל האוכלוסיה בישראל (כחמישה מליון אזרחי המדינה לתקופה האמורה בממוצע) ולנתונים המוזרמים אל גופים אלה. ככל שניסינו לבדוק, לא מצאנו בפירסומי הגופים רמז על כך כי הנתונים כוללים את צה"ל כמקור  מידע שמזרים נתונים על מקרי מוות אל גופים אלה. לכן, בשים לב שבצה"ל אוכלוסיית המשרתים אינה בכמות כשל כלל אזרחי המדינה, אלא פחותה בהרבה - הרי שניתן להניח מסקנה הגיונית כי  אחוז החיילים שמותם  על פי נתוני צה"ל כנובע מהתאבדות בשנה אחת- למרבה הצער,  הוא גבוה משמעותית מהממוצע במדינה.
 
אין בנתונים שסופקו ע"י צה"ל פרטים על גרימת מוות בהתרשלות, או מקרי מוות שניתן היה למנעם (כגון בשל חוסר באמצעים או מיגון ,  בעת תרגילים ומסעות, כתוצאה מאי הקפדה על נוהלים ופקודות, רשלנות רפואית, כשל בטיחותי באימון, העדר יישום מסקנות ממחדלים וכד' - או כדוגמת מקרה דביר מור-חיים או אהוד שניאור ז"ל ודומיו). ביקשנו לדעת גם בכמה מן מקרים נמצא חשד לרשלנות או מחדל  מצד מפקדים או שיש בתוצאה משום סטייה מחובת אחריות וכיצד טופלו מפקדים אלה. טרם קיבלנו מענה . אנו נביא כאן בקרוב דוגמאות של מקרים וממצאים שהגיעו אלינו בדבר אופן חקירת צה"ל מקרי מוות של חיילים.בעניין השאלה באם יש לצה"ל אחריות למקרי ההתאבדות, לחץ כאן.

תגובות:
Okay I'm coinvnecd. Let's put it to action.
(Rennifer 8/8/2011)
1.
בכלל למה אתה לא מספר שבכל העולם אחוז המתאבדים הגבוה ביותר הוא בגילאים 19-24 ולכן ברור שבגילאים שבהם משרתים בצה"ל מן הסתם יהיו יותר מקרי התאבדויות?
(סטטיסטיקה ונפלאותיה 10/5/2004)
2.
מה זאת אומרת גבוה מהאחוז האזרחי? רוב החיילים בצה"ל הם בין הגילאים 18-21 אז ברור שבצה"ל יהיו יותר מתאבדים מאוכלוסיות אחרות.
(סטטיסטיקה ונפלאותיה 10/5/2004)
3.
אחי.כתוב בשירות. גם אם זה כולל מה שאמרת אז גם בחופשה זה עדיין שירות.לא?
(v 9/4/2004)
4.
הנתון על חיילים שנהרגים בתאונות דרכים כולל גם תאונות אזרחיות.
(דפנה 9/4/2004)
5.
הוסף תגובה