על פי עבודת מטה שנעשתה בצה"ל, יש כוונה לבטל את "חופשת הרגילה" ולהנהיג נוהל חופשות חדש. כך, כל חייל ביחידה קרבית יצא מדי שנה לחופשה אחת ארוכה, למשך 20 ימים. מי שאינו משרת ביחידה קרבית (חיילי העורף) יצאו ל15 יום. עדיין לא ידוע אם תומכי לחימה המשרתים בבסיס בו חייליו "קרביים" יחשבו כמי שאינו קרבי.(הפקודה כיום ותגובות לחוסר בהירות)
עדיין אין סיבה להתלהב. יש להמתין לפקודה הסופית שתפורסם לכלל החיילים. כיום חופשת רגילה מוענקת אחת לארבעה חודשים ומשכה 6 ימים. ואולם,לא תמיד פקודה זו מיושמת ומפקדים רשאים להחליט שניתן לצבור חופשות רגילה, כשלא תמיד ניתן אישור הסמכות המוגדרת בפקודה או לפרשה כרצונם. תלונות חיילים בדבר אי קיום הפקודה כלשונה או חריגות ממנה, נראה כי אינן מטופלות כראוי ע"י ראש אכ"א ואגף כ"א בצה"ל . לא זו בלבד שלא תוקנו ליקויים, אלא אף לא נינתה תשובה ענינית בעניין תלונות חיילים אשר הופנו עלידנו ללשכת ראש אכ"א האלוף גיל רגב כבר בנובמבר 2003. נראה כי השינוי בנוהל החדש חייב לכלול גם צעדים ליישום הפקודה ונכונות אמיתית לאכיפה. אחרת יהיה השינוי בבחינת, "אין חדש תחת השמש".
תלונות חיילים לא מעטות הגיעו ל"הקשב!" על אי הקפדה על פקודות הצבא. כך, תלונות על מפקדים בעיקר ביחידות של חיל המודיעין (ולא רק שם) הנוהגים להחליט על דעת עצמם מהו מניין הימים של חופשת ה"רגילה" שלא בהתאם לפקודות וכן יש מקרים ביחידות אחרות בהם מפקדים החליטו על דעת עצמם בשל מחסור בכוח אדם או סיבות אחרות, להורות לצבור חופשות של פקודיהם וללא שניתן אישור מראש על פי הפקודות ממי שדרגתו לפחות סגן אלוף בתקן.בבחינת - כל מפקד ופרשנותו הוא.
ראש אכא וגורמי אכ"א לא פעלו על פי המצופה מהם להקפיד על תיקון העוול לאור הסטייה מהפקודה. כל פקודה, חוק או לשונה של הנחייה מינהלית (להלן:הדין) אשר אין מבצעים האמור בה ובהעדר אכיפה או שאכיפתן סלקטיבית או כלפי אוכלוסייה מסויימת או התעלמות וסטייה מאלו ללא הצדק סביר, יש באלה נזק ישיר לאמון החיילים במערכת. חובה כי בין החיילים למפקדיהם יתקיים יחס של אמון. זהו תנאי בסיסי לתיפקודו התקין של צה"ל וליכולת אכיפת פקודות בצבא.
בבסיס נורמות אלו קיימת החובה כי כל מקום שנעשה עוול שמהותו סטייה מכללי הדין, בין בטעות ובין מתוך שרירות, חשיבות רבה כי יתוקן העוול כדי שיעמוד בלשון הפקודות או לחילופין ינתן הסבר מדוע אם בכלל יש צידוק כי פעולה מסויימת מצדיקה פגיעה בזכות חוקית וסטייה מן הדין.
העדר מענה ובו הסבר סביר או צידוק לסטות מן הדין אסור. חוסר התייחסות לתלונות חיילים הבאות להצביע על סטייה מהוראות הדין בדבר זכותם ליציאה לחופשה רגילה כפי שבאות הזכויות לידי ביטוי בלשון הדין, יש בה משום להפר חובה של הרשות לקיומו של הדין אשר היא עצמה קבעה ופגיעה לא רק באמון במערכת אלא יש בסטייה זו עלידי מי שממונה על האכיפה של הדין באותו תחום, משום מסר פסול - כאילו יש בכך לאמור : אם הרשות אינה רואה פסול בסטייתה היא מדין שקבעה - בין בשתיקה ובין בהתנהגות המתפרשת כהעלמת עין מאי קיום הדין מצד מפקדים - הכיצד תנהג כל אימת שתבחר להקפיד בדיניה אלו בכפופים לה (חיילים מן השורה) . מצב זה אף מוליד שאלות שעניננן פגיעה בכללי הצדק עת באה היא לנהוג אכיפה סלקטיבית . (ראו לעניין זה גם מאמרו של כב' השופט י. זמיר "הנחיות מינהליות",הפרקליט לח(התשמ"ח)18,38 ).
ברשות ציבורית מרשויות המדינה - וצה"ל הינו רשות מרשויות המדינה - על נושאי המשרה הבכירים לשמש דוגמא ולהם חובת נאמנות כלפי הציבור ( חיילי צה"ל במקרה בו עסקינן) למען לא יפגע חלילה אמון ציבור החיילים ברשויות השלטון. מי שמקפיד בקלה כבחמורה בדין כלפי הציבור אותו הוא משרת, חייב לשמש דוגמא. (קיימת פסיקה עניפה בעניין זה, אך לא נרחיב כאן)
לאור המקובץ, כל עוד אין מענה סביר לסטיית מפקדים מפקודות הצבא הקיימות כיום בנושא חופשות הרגילה והקפדה על יישום הפקודות לוקה בחסר, אין בבשורה לשינוי בנוהל חופשות הרגילה חידוש של ממש מנקודת מבטו של החייל , אלא אם שינוי זה יבטיח בצידו גם צעדים להקפדה על הדין ואכיפת לשון הדין בפקודה החדשה - לכשזו תיוולד ותחייב.
ושאלה אחת עוד נותרה גם היא ללא מענה : עם בוא השינוי מה יהיה חלקו של החייל בבחירת מועד החופשה? עד כמה יתחשבו בבקשת החייל לקבל ימי החופש במועד שהוא זקוק להם - נניח לעזרה במשק ההורים או נסיעה לחו"ל או לקראת אירוע משפחתי ועוד....סופו של דבר, מה מידת ההתחשבות גם בדיעתו של החייל. לא נותר אלא להמתין ולראות את הפקודה ומכך להסיק גם על מטרת השינוי וכמה הוא מיטיב גם עם החייל.
|
