נראה כי יש כאלה בצה"ל, הסבורים שסדיר או מילואים - כשאתה מוכרז כעריק - הכל מותר ובלבד שתענש. סיפורו של חייל מילואים בן 24 אשר נעצר בידי המשטרה הצבאית והושם 18 שעות במעצר טרם נשפט, הוכנס למשפטו בפני ה"שופט התורן" באותו יום בבסיס המשטרה הצבאית שלא היה אחר ממפקד יחידתו שדן אותו ל -14 ימי מחבוש. החייל הגיש ערעור שהועבר להחלטתו של...אותו שופט. על הפגמים נספר בהמשך. סיפור "תקינות" ההליך המשפטי הנ"ל מתווסף לאירוע נוסף של חייל מילואים אחר שסיפורו הובא כאן (ראה המקרה) כאשר משותף לשני המקרים היא חוסר ההקפדה בזכויות החייל. על אלה ועל השאלה מיהו "עריק" - כפי שאנו רואים המצב המשפטי החוקי בצירוף המלצות לחייל ה"עריק", בהמשך .
פרטי המקרה :
ר' הינו חייל מילואים בן 24 אשר נעצר לפני שבועיים כ"עריק". הוא הובא למתקן כליאה של המשטרה הצבאית ונכלא בו בפקודת מעצר למשך 48 שעות כפי שצה"ל נוהג כדרך שגרה . אף כי ניתן היה לשפוט אותו באותו יום, הוחזק ר' במעצר 18 שעות עד יום המחרת ואז התברר לו כי מפקד היחידה שלו במילואים הוא "במקרה" אחד השופטים בתורנות בבסיס מ"צ ומשפטו של ר' נקבע גם "במקרה" לפניו.
במשפט נמנע ממנו להביא ראיות, לא נשאל אם מוכן להישפט בפני סא"ל ...שהוא מפקד היחידה שלו – שמן הסתם יש לו נגיעה ודיעה לגבי נפקדותו של ר' מן היחידה. אם לא די בכך, אותו סא"ל אף לא נתן לר' להשמיע דבריו במלואם והחליט לשלוח את ר' ל..14 ימי מחבוש בכלא.
אך כאן לא תם לו רצף "צירוף המקרים" על פי מדיניות השפיטה בצה"ל.....ר' הגיש ערעור על העונש וזה הועבר לידיו של מפקדו ששפט אותו. זה העביר הבקשה למפקדו עם המלצתו. התוצאה- הערעור נדחה.
וזה עדיין לא סופו של הסיפור. לאחר דחיית ערעורו של ר', הגיש ר' בקשת מחילה מהכלא לאלוף הפיקוד. אלא מה? בשם האובייקטיביות הצה"לית, טופס בקשת המחילה עובר דרך שיגרה לידיו של מפקד יחידתו של החייל להמלצה...וההמשך ידוע. ר' לא קיבל כל מחילה וריצה את עונשו במלואו.
וכך, איך שלא נספר את סיפורו של ר', מפקד יחידתו היה מעורב פעיל בכל ההליכים.
המסקנה המעציבה של מקרה זה היא כי בצה"ל לא מתרגשים מכך. על פי חוק השיפוט הצבאי, המפקד יכול להיות זה שמגיש התלונה וגם השופט. אסור לו לשבת בערעור. אבל בפועל מתברר כי יש מפקדים שהם מורים להעמיד לדין, הם השופטים, הם הדנים בערעור על החלטתם שלהם והם גם הנדרשים להמליץ בפני מי שמוסמך למחול.
במקרה של ר' מפקד יחידתו היה השופט, הסמכות אליה הועבר להתייחסות הערעור וגם מי שנדרש להמליץ על מחילה. גם מבלי להתייחס לשאר הפגמים בהליך המשפט המשמעתי ואף מבלי להיות משפטן, ברור לכל שמשפט במתכונת שכזו, קשה לכנות את ההליכים בפניהם עמד ר', אף כי אין מחלוקת כי עבר עבירה.
נושא תלונתו של ר' הועבר עלידינו לבדיקת הפרקליטות הצבאית ובקשנו לבחון ביטול ההליך. גם אנו נבדוק המסמכים הרלוונטיים ונגבש עמדה בענין הליך זה. תלונתו של ר' מעלה סוגיות משפטיות אותן בחרנו להביא כאן. מן הפרט אל הכלל :
דיון בשאלת מיהו "עריק" והמלצות :
בצה"ל כל מי שנפקד מיחידתו נחשב לעריק . בקרוב תפורסם הוראת פיקוד עליון בנושא עריקים שתשנה את הנוהל - לרעת החייל.
כיום מי שנפקד מיחידתו לשבועיים מועמד לדין ביחידתו ומי שמעל שבועיים עובר הטיפול לידי המשטרה הצבאית.
ובכן, מיהו "עריק" על פי לשון החוק ? - על פי לשון חוק השיפוט הצבאי (חש"צ) קיים סעיף אחד בלבד שמגדיר העדרות מהשירות כ"עריקה". זהו סעיף 92 לחש"צ ושם מוגדרת "עריקה" כמעשה של העדרות מן השירות, כאשר אין לחייל כל כוונה לחזור לשירות. קרי, ערק משורות הצבא ללא שהתכוון לשוב ולשרת בשורות הצבא.
רוב ההעדרויות עליהן מועמדים חיילים לדין הן בעבירה שענינה העדרות מן השירות לפי סעיף 94 לחש"צ.
מהם ההבדלים ?
מי שערק מן הצבא לפי סעיף 92 וללא כוונה לשוב, העונש הצפוי לו מוגדר כפשע והוא עד 15 שנות מאסר. מי שנעדר מן השירות ללא רשות, על פי סעיף 94 העונש הוא שלוש שנות מאסר ומוגדר כעוון. לענישה שבצידה של עבירה משמעות משפטית מכרעת, שכן יש בה כדי להשליך לסמכויות המעצר וסמכויות ומדיניות התביעה ולא רק לענישה עצמה.
זאת ועוד, בעבירה לפי סעיף 92 (עריקה) על התביעה מוטל הנטל להוכיח כי אותו חייל התכוון במפורש לערוק מן השירות במטרה שלא לשוב. בה בעת שלפי סעיף 94 (העדרות מן השירות ללא רשות) על החייל חובת ההוכחה.
מאחר שאין כמעט מקרים בהם מעמידים לדין לפי סעיף 92 וגם משום הקושי שעל הצבא להוכיח עבירה זו, משתי סיבות אלו מועמדים כמעט כל מי שנעדר מן השירות בעבירה הקלה יותר לפי סעיף 94 כאמור. על פי שיקול דעת הפרקליט ועל פי מדיניות הענישה, מחליטים אם להעמיד החייל לדין בדין משמעתי או בבית הדין לפני שופטים מקצועיים (לא מפקדים).
ואולם, צה"ל ביודעין כי אין מדובר בעבירה שהיא "עריקה" מגדיר כל מי שנעדר מן השירות ללא רשות כ"עריק" דבר שהוא מוטעה משפטית ויש בו גם משום מצג שווא של מי שעבר העבירה שכן יש להגדירו כ"נעדר ללא רשות".
הדבר חמור לא רק בשל אי התאמת ההגדרה הטכנית לעבירה, אלא בשל כך כי בהגדרת חייל כ"עריק" אף במקרה שהוא הסגיר עצמו מרצון וברור שיש בכוונתו לשוב לשרת, מתאפשר לצה"ל לטעון טענת שווא בעלת אופי משפטי ולפיה מוצדק להחזיק במעצר עד המשפט גם את מי שהתייצב מרצונו מאחר שיש חשד כי ימלט מן הדין. בנוסף, הגדרת חייל כ"עריק" מאפשר למערכת המשפט בצה"ל להשתמש בסמכויות שאין להן הצדקה בעבירה מסוג עוון. מאחר ואין בצה"ל עד היום כמו במערכת המשפט האזרחית במדינה רשימת עילות למעצר (סיבות שנקבעו בחוק המעצרים במדינה כמצדיקות מעצרו של אדם ואחזקתו במעצר שלא במסגרת עונש שניתן בידי שופט) - אף כי חש"צ כפוף גם הוא לחוק המעצרים במדינה - אזי משמש מעצרם של אלה שנעדרו מהשירות והסגירו עצמם לידי המשטרה הצבאית כמעצר שהוא שלילת חירות המתווסף לחשבון העונש. הטענה שמשמיע על כך צה"ל היא כי המעצר ל48 השעות המוטל על כל מי שנעדר מהשירות ללא הבחנה אם יש יסוד כי ימלט מן הדין אם לאו - היא כדי לאפשר לפרקליטות להחליט בענינו וגם כדי לאפשר שפיטתו במקרה שיש עומס על קציני השיפוט.
מה שהחייל לא יודע זה שהחלטת הפרקליטות וטופס התלונה או כתב האישום יכולים להיות מוכנים לא יאוחר משעתיים מרגע שחייל נתפס או התייצב. וזאת כיוון שעל כל נעדר מהשירות יש תיק מסודר עם פרטי המקרה ובפרקליטות קיימים במחשב שבלונות מוכנות שיש למלא בהן רק את פרטי החייל תאריך וזה כמעט כל מה שדרוש להביאו בפני שפיטה. אכן נגבית אימרה מן החייל בטרם נשפט, אולם אם לא יביא ראייה ל"כוח עליון" שמנע ממנו ההתיצבות לשירות, לרוב, אין בהסברים משום לשכנע להקל בענשו או לשחררו ממעצר. כך, שבמרבית המקרים, אין באימרה כדי להוות סיבה שלא לסיים בדיקת ענינו והחלטה על העמדו לדין תוך זמן קצר.כך, או כך, אין לקבל כלל טענות אלה של הצבא כהצדקה לשלול חירותו של חייל. מי קבע שלשם בדיקת ענינו תוך שעות ספורות נדרשת פעולה המחייבת או מצדיקה שלילת חירות או יש לה הצדק חוקי לכליאתו במעצר? הרי כל אדם סביר יטען כי קודם בודקים . בצה"ל התהפכו היוצרות ולא אלו שבמשפט דווקא - אלא אלו הרואות במעצר תחילה ובבדיקה אחר כך סדר פעולות שבהגיון.
הטענה כי יש הרבה עריקים באותו יום והחיילים ממתינים למשפטם במעצר היא טענה שלא כדין. לא ניתן להחזיק במעצר אדם בשל כך שאין מספיק שופטים, אלא אם מדובר בחריגים כמו חג או שבת וכד' כשיש הצדקה חוקית וקיימת "עילת מעצר".
הערה : יובהר למען הסר ספק : אין להצדיק תופעה של עריקות/נפקדות מצה"ל בשום פנים. יחד עם זאת, אף אם עבר אדם עבירה, אפילו חמורה היא, יש לשמור על זכויותיו המשפטיות. אין לסטות מהחוק והמצב המשפטי כהוא זה, אחרת יהיה בכך לפתוח פתח לפגיעה בזכויות אחרות של מי שנאשם או חשוד בעבירה אחרת ואז קצרה היא הדרך לפגיעה בחירויות הפרט.
לחץ על פרק "לסיכום" . מומלץ לקרוא גם אותו בעיון...
|
