הדפסה  שלח לחבר  עבור לתגובות  הוסף תגובה
אתמול - סניגור, היום - תובע, מחר - שופט ? (7/7/2004)

אדם מבוהל דופק בחוזקה על דלת זכוכית של משרד חצי-מואר - ונכנס בלי לחכות לתשובה. עורך-דין מופתע מרים את מבטו מהררי הניירת שמסתירים כמעט את כל שולחנו. "רודפים אחריי..." - מתנשף הלקוח המוזר. "מי ?" - "הם..." - "מי זה הם ? "...
 
ומכאן - כל סרט הוליוודי טיפוסי ייקח את העלילה לכיוון הנוח לו. מה שיישאר קבוע, בדרך-כלל, בדרמה הכל-כך מוכרת לכולנו - הוא הדמות של עורך-הדין, שיגן על מרשו מפני כל הרוע שמנסה לפגוע בו - יהיה זה איש מאפיה אפל, פקיד ממשלה מושחת או סוכנות ביון תאבת-בצע.
 
כן, הסרטים לימדו אותנו שעורכי-הדין - גם אם לא תמיד הם משתתפים במרדפים עמוסי-יריות - לא פוחדים מכלום. האמת היא, שיש לכך אפילו אסמכתא חוקית: בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בישראל (שהם כללים מיוחדים, ה"מצפים" מעורכי-דין לרמת התנהגות אחרת מזו של בני-אדם "רגילים") נמצא פרק ייחודי - הכולל הוראה אחת בלבד, תחת הכותרת: "הוראת יסוד". הנה לשונה המדויקת: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט".


אך מה קורה כאשר עורך הדין הוא גם ... חייל ? האם הוא יצליח לעמוד בלחץ הפיקודי, הנובע מעצם היותו חלק בלתי-נפרד מגוף הירארכי - גם כאשר עליו לפעול ללא מורא, ללא פחד, ללא חשש ?
 
שאלה זו היא לא שאלה תיאורטית. עם השאלה הזו מתמודדים - או אמורים להתמודד - מספר לא מבוטל (אך גם לא גדול מדי) של סניגורים צבאיים בשירות סדיר - יום-יום, שעה-שעה.
 
מי הם הסניגורים הצבאיים ומה תפקידם ?
 
הסניגורים הצבאיים הם עורכי-הדין שהצבא מעמיד - בחינם, כמובן - לרשותו של כל חייל, שעניינו מגיע לבית-דין צבאי. לכאורה, מדובר בדברים "רציניים" יותר מאלה שעליהם נשפטים החיילים אצל מפקדיהם בדין המשמעתי. למעשה, מרבית העבירות בצבא הן עבירות של עריקות ("העדר מן השירות שלא ברשות"), סמים או שימוש בלתי-חוקי בנשק - הרי צה"ל מלכתחילה לא כל-כך שש לגייס אוכלוסיות "עברייניות". לעיתים נדירות יש גם תיקים "כבדים" יותר.
 
אין כל ספק שמי שמשובץ בתפקידים שבסניגוריה הצבאית (שהיא חלק מהפרקליטות הצבאית - לכל הפחות, מבחינה אירגונית) הם קצינים או קציני-משפטים (קמ"שים) מוכשרים, בין הטובים מבין העתודאים (המגויסים לצה"ל לאחר לימודי משפטים). אבל - וכאן מגיע ה"אבל הגדול" - כמו בהרבה סיטואציות טראגיות למדי בחיים - לא אחת הם עלולים למצוא את עצמם במצב בלתי אפשרי של ניגוד עניינים.
 
מה מצפה לסניגורים הצבאיים בשירותם ?
 
מספר התקנים בסניגוריה הצבאית מוגבל, והוא גם הולך ומצטמצם (על כל ההשלכות שיש לכך באשר לעומס העבודה לכל סניגור וסניגור - ויכולתו למצוא שביל הגנה יצירתי לשולחו). מי שהלך ללמוד משפטים לפני הצבא, וחתם אגב כך על שנות קבע לא מעטות, בדרך-כלל גם חשב על קריירה צבאית. לאן, אם כך, יכול להתקדם סניגור צבאי צעיר שנגמר לו הקידום בסניגוריה ?
 
התשובה היא אחת: חזרה לחיק הפרקליטות. בין אם כתובע (לרוב), בין אם כיועץ משפטי (נדיר), ובין אם כמורה בבית הספר למשפט צבאי.
 
אז מה, בעצם, הבעיה ?
 
בוא נתאר לעצמנו את הסיטואציה הבאה (שכל קשר בינה לבין המציאות הוא, כמובן, מקרי בהחלט): סרן א', המגן על רב"ט ו', צריך לנהל משא ומתן לסיום התיק עם סגן-אלוף ב', שהוא הפרקליט הפיקודי, המוסמך לאשר עסקאות טיעון (מהלך נפוץ ביותר, שמהותו, לרוב, היא הסכמה בין התביעה להגנה לעניין העונש - כדי לחסוך מזמנם של שופטים). האם סרן א' יוכל להגן במלוא המרץ על רב"ט ו' (לימים טוראי ו') - כולל עימותים לא נעימים ו"עמידה על שלך", כאשר הוא יודע שסגן-אלוף ב' עומד להפוך לאלוף-משנה ב', בעל-השפעה בעוצמה גדולה עוד יותר, בעוד מספר חודשים - בדיוק בזמן שבו יצטרך סרן א' לעבור לתפקיד חדש ? התשובה לשאלה זו לא כל-כך פשוטה. הפרקליטות הצבאית היא גוף לא גדול מדי, כולם בו מכירים את כולם - ולמי שנתפס כ"עושה-צרות" - לא מובטח גן של שושנים.
האמת ? כמו בכל מקום...  
 
או שניקח סיטואציה אחרת, מרוחקת לא פחות מן המציאות: סגן ב', המגן על סמל ח' (גם הוא, אגב, טוראי ח' לימים), טוען במרץ טענות מטענות שונות - מרגיזות יותר או פחות וחדשניות באותה מידה - בפני כב' השופט הצבאי, סגן-אלוף ש'. השופט דוחה את טענותיו אחת לאחת, ושולח, כדת וכדין, את סמל ח' למעצר.
 
סגן ב', בצר לו - אך בהיותו משוכנע בצדקת טענותיו (תוך שהוא משנן לעצמו את הכלל - זוכרים ? - "ללא מורא !") - רוצה להגיש ערר (סוג של ערעור) על ההחלטה של כב' השופט סגן-אלוף ש'. כסניגור אחראי - וגם כקצין ממושמע שרוצה לכבד את בעל הסמכות (המנוסה, לכל הדעות) שמעליו - מתייעץ סגן ב' עם אלוף משנה ס', הסניגור הצבאי הראשי. אלוף משנה ס' לא מסכים עם סגן ב', ומתנגד בתוקף להגשת הערר. מה יעשה סגן ב', שעתידו המקצועי בצבא תלוי לא במעט באותו אלוף-משנה ס' (בלי שנניח אפילו שהאחרון עומד להיות מקודם לתפקיד עוד יותר בכיר בפרקליטות) ? גם זאת, נדמה לנו, שאלה לא פשוטה: לא יגיש את הערר  - יחטא לסמל ח' שתולה בו את תקוותיו; יגיש - עלול לפגוע בקריירה שלו עצמו...
 
וזו הבעיה:
 
כמובן שראוי להדגיש: אין לנו ספק ביושרם המקצועי של כל אחד ואחת מבעלי התפקידים בסניגוריה ובפרקליטות הצבאית. יחד עם זאת, אין לנו גם ספק כי הדרגות ואופק הקידום - אף הם לא היבטים מופרכים של עבודת הסניגורים הצבאיים.
 
אמת, צורה זו או אחרת של תלות קיימת בכל אירגון - אך אותה שרשרת דרגות מובהקת, אותה שליטה מוחלטת כמעט שיש לצבא על מקום השירות - ונסיבותיו - לא קיימת בשום מקום אחר - אלא בצבא.
 
ומכאן - קצרה הדרך להבנת הסתירה הטבועה בעצם תפקידו של הסניגור הצבאי: מצד אחד הוא שלוחו של החייל העומד לדין - אך מצד שני הוא חלק ממערכת נוקשה ומוגדרת (אולי הכי נוקשה שיש - ובואו לא נשכח כי הדין המשמעתי חל גם על הקצינים המשפטנים...), שחייו - הקריירה המקצועית שלו - תלויים בה עד מאוד (וכמובן שאנו לא מעלים בכלל את האפשרות ההיפותטית של העברת הסניגור ה"סורר", עוד בתקופת שירות החובה שלו, לתפקיד ... איך נגדיר את זה ... יוקרתי פחות ... ).
 
כל זאת, בלי שאמרנו מילה על כך שבניגוד למערכת המשפט ב"אזרחות" - שם בדרך כלל, המעבר הוא חד-כיווני, מהפרקליטות (או מן "השוק הפרטי") לכס השיפוט - במערכת הצבאית מסלול הקידום הוא מרתק הרבה יותר, ובמהלכו יכול הקצין המשפטן לעבור תפקידים של תובע, סניגור, שופט - וגם לחזור אחר-כך להיות שוב תובע, שוב סניגור, שוב שופט ...
 
האם יש פתרון ?
 
אז מה הפתרון שיש בידינו להציע לסרן א' או לסגן ב' ? האם יש בכלל פתרון שכזה ? כמובן, לא רק לנו נתונה החכמה - אולם כהרגלנו - ובהתאם לתפיסתנו הבסיסית - רק רצינו לעורר עניין ודיון קצת יותר מעמיקים בשאלות אלה. להרהר במושכלות היסוד - ולא לקבל כל מסורת מאובנת של עשרות שנים כדבר המובן מעליו. בחברה דמוקרטית ופלורליסטית, שמעלה על נס את חופש הביטוי - כאמצעי הכרחי לחינוך אזרחיה לחשיבה עצמאית - לכל דעה יש מקום.
אלא אם כן, כמובן, אותה חברה לא מעוניינת שאזרחיה יחשבו באופן עצמאי...
 
אגב, מה הדעה שלנו ? הנה היא: הסניגוריה הצבאית לא צריכה להיות חלק מן הפרקליטות הצבאית. בכלל.
 
ישאל השואל: מה עם הרגישות הביטחונית של התיקים ? התשובה לכך פשוטה: עורכי דין "אזרחיים" רבים הם בעלי אישור להופיע בבתי הדין הצבאיים - בין אם שירתו בעבר בפרקליטות - או בצבא - ובין אם לא. כך שזו לא הבעיה.
 
רגע, ומה עם מתן ייצוג לכל החיילים, ובחינם ? גם לכך יש תשובה: הסניגוריה הציבורית, שהוקמה בשנת 1995, עושה בדיוק את הדבר הזה - מתן ייצוג בחינם למי שמוגדר כזכאי בחוק - בהצלחה רבה מאוד, ואפילו בהיקף גדול הרבה יותר של תיקים (גם מבחינת הקושי היחסי שלהם) - בבתי המשפט בכל רחבי הארץ.
 
סניגורים ציבוריים, צעירים ונמרצים לא פחות מעמיתיהם העתודאים - דווקא מצליחים להכניס רוח חדשה למשפט הפלילי, ואינם מהססים לתקוף תפיסות נושנות באומץ וביצירתיות, בכל ערכאות המדינה.
 
אבל זוהי, כמובן, רק אחת מן הדעות.
 
וגם היא, כמנהגנו - לשיפוטכם.

תגובות:
o1WXEN http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
(matt 29/1/2017)
1.
JiigrX http://www.y7YwKx7Pm6OnyJvolbcwrWdoEnRF29pb.com
(chaba 29/1/2017)
2.
LnA37j http://www.FyLitCl7Pf7ojQdDUOLQOuaxTXbj5iNG.com
(Barnypok 31/12/2016)
3.
, what's the problem of putting up some commercial songs in Fan Videos? I made up a video about a game and I used some WMG songs, with due credit to the bands on the end of the video... So I'm kinda adiivtrseng for those songs and making them more popular. So if I ain't selling sh*t or making any commercial use of the video, exactly on the opposite, I'm advertising for that band/song, what's the problem of using it?Jesus Christ, solve this problem already, or Youtube will be going down the sh*thole.
(Tangie 28/5/2016)
4.
That's a well-thuohgt-out answer to a challenging question
(Jesus 18/4/2012)
5.
סניגוריה הצבאית היא פורצת הדרך בתחום הגנה על זכויות נאשמים בשלל פסקי דין בבית המשפט העליון בעשור האחרון,
הסניגוריה היא חלק מהפרקליטות היא חזון נפרץ במדינות בעולם
"מאמר" מגמתי שמטרתו קידום אג'נדות צריך להיקרא בקפדנות

(משה 11/8/2007)
6.
הסניגור הצבאי הראשי וסגנו, הפכו בשנת 2004
לפרקליט הצבאי וסגנו. הכיצד ?! www.wsoft.co.il

(חנן ד' וייס, קש"ב בדימוס כלא 4 24/2/2005)
7.
ynet.co.il/home/0,7340,L-392-2944176,00.html
(קראו 8/7/2004)
8.
דע לך - ככל שסניגור צבאי היה יותר נועז, יותר עצמאי, ופחות תלוי, הוא זכה ליותר הערכה ונטו יותר לקדמו.
(סניגור צבאי 8/7/2004)
9.
www.wsoft.co.il
צודק, סטרשנוב הפך מפצ"ר לשופט מחוזי אזרחי

(חנן ד' וייס, קש"ב בכלא 4 7/7/2004)
10.
ומה קורה כאשר הפרקליט הצבאי הראשי הופך לפרקליט המדינה? מי יגן על אזרחי המדינה מפני אטימות צה"ל?
(סקרן 7/7/2004)
11.
הוסף תגובה