פניות לא מעטות התקבלו אצלנו כאשר החיילים הפונים מצביעים על בעייה אחידה: החייל או החיילת פונים בתלונה רפואית לרופא היחידתי ומשזה אינו יכול לאבחן הבעיה, מפנה אותם לרופא מומחה בתחום הרלוונטי – לרוב בבתי חולים. החייל ממתין ליום בו נקבע תורו, ממתין בתור אצל הרופא המומחה והמדינה מממנת ההתייעצות/טיפול. כשלבסוף יש אבחנה רפואית וגם ניתנו הנחיות לטיפול בבעייה הרפואית, ע"י הרופא המומחה, חוזר החייל לרופא המפנה ואז מתברר לו כי זה מחליט לא לקבל את המלצות הטיפול או "לסנן" אותן. אז נשאלת השאלה : לשם מה הופנו חיילים אלה לרופא המומחה ?
בעקרון, בנוהלי חר"פ מי שקובע אם לקבל המלצה לטיפול רפואי אם לאו הוא הרופא הצבאי. כך, ההחלטה על קבלת המלצה מרופא מומחה נתונה לרופא הצבאי – לרוב לרופא היחידה. ניתן לערער על החלטתו זו בפני "קר"פ פעילה", אולם כך מתברר, לא בנקל משתנה החלטת רופא היחידה בעניין. לכאורה הכל חוקי, אבל לא מובן הכיצד רופא שמלכתחילה אינו בעל מומחיות לאבחן מחלה, יושב כמן "ערכאת ערעור" על החלטת מומחים ממנו בתחום. שתי שאלות עקרונית עולות ממצב זה : האחת היא מדוע מבזבזים כספי מדינה וזמן כשידוע שאין לחוו"ד רופא מומחה תוקף מחייב. השניה והחשובה יותר – הכיצד רופא ללא מומחיות בתחום, מחליט להסתכן שלא לאמץ את דרכי הטיפול עליהן החליט הרופא המומחה.....הנה דוגמאות...
אנו סבורים שדרך טיפול זו בחייל עלולה לפגוע בבריאותו. להלן מספר דוגמאות של פניות אלינו:
כך, פנו אלינו שני חיילים מבסיס חיל האויר בצפון אשר סבלו מבעיות בדרכי העיכול ולאחר שהביאו חוו"ד ממומחה, לא אושר להם הטיפול שעליו ציווה אותו רופא מומחה. ולא רק בחיל האויר: לחייל בחיל אחר החליט רופא מומחה שלא לאשר נשיאת נשק ארוך לתקופה ואף זאת לא אושר. חייל אחר- לוחם שנפצע בפעילות וסבל מבעיה רפואית, הופנה לאישור הטיפול ע"י רופא היחידה, אשר שלח אותו חזרה לר"ם 2 כדי לבדוק "טיפול חליפי". במקרה אחר, חייל אשר קיבל מכתב רפואי מבית חולים, הציגו לפני רופא בחר"פ בבאר שבע וזה סירב לעיין במכתב. חיילת שקיבלה פטור מרופא מומחה עקב בעיות אסטמה, לא יכלה לממש הפטורים ביחידה כי קר"פ פעילה החליטו שלא לקבל הפטור. ואלו רק מספר דוגמאות על "קצה המזלג" .
אז מה על החייל לעשות? הנה מספר עצות :
ראשית, על כל חייל אשר מופנה למרפאת או רופאים מומחים, לצלם עותק של ההפנייה וכן בסיום הטיפול בידי המומחים, ישוב ויצלם עותק של המסמך הרפואי אשר מגדיר ההבחנה ודרכי הטיפול - כל זאת בטרם מסר אותם בידי הרופא השולח. בכל שיחה עם הרופאים כאשר החייל הוא אחד המשתתפים בשיחה יכול החייל להקליט את השיחה/המפגש עם הרופא.
שנית, יש לדרוש מהרופא המפנה - וחובת הרופא לתת - החלטה בכתב באשר לאימוץ או אי האימוץ של החלטות הרופא המומחה שהובאו בפניו. יש לצלם גם עותק מהחלטה זו.
שלישית, יש לפנות בפנייה מיידית ל"קר"פ פעילה" ולערער על החלטה שלא לקבל חוו"ד הרופא המומחה. אם הוחלט שלא לשנות החלטת הרופא המפנה, יש לפנות בפנייה בכתב אל קצין רפואה ראשי (קרפ"ר).
על החלטת קרפ"ר שלא לשנות ההחלטות, יש לפנות בכתב (החייל או הוריו) אל הכתובת במשרד הבריאות המופיעה בסוף המאמר הבא (לחץ למאמר) ולהגיש תלונה על הטיפול הרפואי בצירוף כל פרטי הרופא. במקרים בהם ניתן להוכיח שהוחמר מצב רפואי או לחילופין שלא הוקל סבל רפואי או שהיה בהמלצות המומחה שנידחו כדי מניעת ההחמרה, ניתן ללא קושי בהליך אזרחי להגיש תביעה משפטית אישית כנגד כל אחד מן הרופאים.
לסיכום :
על כל חייל לדרוש את פרטי הרופאים שטיפלו בו וכן את מספרי הרשיון של הרופא. הן של המומחה, הן של הרופא שקבע שלא לקבל המלצות או חוו"ד הרופא המומחה ובכלל זה של קר"פ פעילה וכן הלאה. וכאמור : דרשו ושמרו עותק מכל מסמך רפואי. אל תחששו להגיש תלונות ובמקרה הצורך להתייעץ עם עורכי דין באם במקרה שלכם יש מקום להגיש תביעה אישית כנגד הרופא בשל רשלנות או נזק.
והעיקר – היו בריאים.
|
