בני חייל מזה ארבעה חודשים,סובל מהפרשי אורך רגליים של 3.5 - 4 ס´מ, דבר המקשה עליו והורס את איכות החיים. בנוסף לבני יש הסטוריה של בעיות כשב וריכוז (רטאלין) , עבר הרבה מסגרות לימוד.
מאז הגיוס לצה"ל אנו עוברים סבל ומרמור בבית, עקב אי-התאמה וחוסר הקשבה לבעיותיו של החייל. לפני שבועיים בערך באחת השבתות בבית בני ישב מיואש לגמרי לאחר שיחת מוטיבציה שלי ושל האב איתו, הוא הבין שאין לו עם מי לדבר בצה"ל ונכנס להתקף זעם שבסופו הוא פגע בעצמו, ונאלצנו להגיע למיון לצורך טיפולים...... הוא קיבל גימלים והפניה לקב´ן , למרות כל ההמלצות של הקב´ן החליט המג"ד להתעלם ולא להתיחס להמלצות, שאלתי היא מדוע קצין בצה"ל שאין לו את הידע המקצועי , יחליט אם לקבל את ההמלצות (במקרה של הבן שלי יש תחושה של התעלמות מוחלטת וחוסר הקשבה לחיל,) הבן שלי עייף נפשית וחסר מוטיבציה אין עם מי לדבר הכל מסתיים בחומה שאין יציאה ממנה, מצב הגורם להידרדרות מצבי רוח ואני פוחדת מנסיון של בני להזיק לעצמו. כפי שהזכרתי בבית הכל סביב החייל שלנו איבדנו את כל שמחת החיים כאילו חרב עלינו עולמינו.מתחננת לעזרה 052-4734600
