נשלחה על ידי:
אמא 1
נושא: אז ככה בתאריך: 23/12/2007 19:27
תוכן ההודעה:
בני קיבל הפניה בבא"ח במסגרת אמון מתקדם... לאחריו עבר לדרום
כל אותו זמן שאל על ההפניה ומסתבר שאיבדו אותה ..אף אחד לא
טרח ליידע אותו היה אצל החופ" ל והוא שלח אותו חזרה בטענה שאין
לו הפניה מסתבר שההפניה נמצאה אצל אחד המפקדים ולכן היתה
בלוייה...לאחר סיום האימון המתקדם הועברו לפעילות בשטח בדרום
שם הודיעו לו פעם אחת על תור - מסתבר שטעו ביום והוא לא יצא
כל אותו זמן הבן שלי שאל על התור.... לבסוף קיבל לאחר שלושה
חודשים הפניה עם הפניה ישנה ובלוייה שהיום אני מצטערת שלא צילמתי אותה כשהגיע למכון מור היה ויכוח אם לקבל אותו או לא כי
ההפניה היא לאחר שלושה חודשים כמו שכתבתי התשובה נשלחה
לביתנו לפני כשלושה ימים יש ממצאים ,אני ביום שלישי פוגשת
אורטופד שלא במסגרת הצבאית ,אך במכון מור נאמר לו שזו דלקת
בכתף. בני אמר להם שיש תשובה וחשבתי לפקסס אותה כי עכשיו
הם בשומרון במקום שאני לא יכולה להגיע הוא ביקש שיפנו אותו לאורטופד עם התשובה אנחנו כשבוע וחצי לאחר הבדיקה ושלושה
ימים לאחר שהתוצאה הרשמית - כולל חתימת רופא הגיע אלינו
אני מצפה שאכן הפעם כן יטפלו בה ולא יזניחו את הטיפול .
למה אתה חושב שהבן שלי חולם - הבן שלי לא רואה את החופ"ל מידי
יום - הם לא באותו מקום הדרך שלו היחידה היא לפנות למפקד שלו
ולבקש שיזמינו לו תור.
אני יכולה לספר לך שבמהלך החודשים האלה בני אושפז בבית חולים
ויצא עם המלצה לבדיקת מאמץ - חודשיים ואין תור ואין התייחסות
האם באמת חופ"ל שרואה מכתב שחרור מבית חולים יכול לקחת על
עצמו אחריות שכזו? אז בני לא חולם , בני מתלונן אך אין התייחסות
נכון שהוא ממשיך לתפקד למרות הכאבים בכתף וסוחב משקל כבד
בנוסף לנשק הכבד שהוא אחראי עליו. אז זה שחייל מתעלה על עצמו
האם זו סיבה לא לתת לו תור? או אולי ההיפך?