אני חייל דובדבן לשעבר.
אני אישית עברתי בטירונות זוברים , מכות , טירוטורים אסורים . לאחר מכן בקו הייתה השפלה שלנו מצד הוויתקות - היינו שם כמו עבדים .נאלנצו לצחצח את השירותים עם מברשת שיניים .
לגביי אני נפצעתי לאחר כשנה וחצי בג´נין ולאחר חודש שוחררתי מהצבא - קצינת נפגעים באה פעם אחת וזהו - בניגוד לפקודות . לגבי הפיצויים אני נלחם עד היום.
יש לי ידיד בפלוגה שנקטעה לו הרגל והוא שוחרר לאחר חודשיים ששכב בבית החולים ואכן הוא קנה קביים מכספו!!
הצבא לא מוכן להכיר בו או יותר נכון קצין התגמולים!! ומפנים אותו לביטוח לאומי.
לגבי המצב הכלכלי : היה לנו עולה חדש -חייל בודד. בגדוד שהגיע למצב של רעב , לא היה לו אוכל בחופשות . היינו מארגנים לו אוכל מהמשפחות שלנו .!וגם כנ"ל לגבי בגדים .איפה הייתה המשקי"ת ת"ש ולמה לא עזרה לו - מישהו יודע??
ואחרי זה לאחר מכן שמעתי את הצבא אומר שאין כיום כלל חיילים רעבים!!!
אז תגיד שלי ולחבר שלי שנלחמנו שאין לי אלוהים - בסדר .תודה רבה ניר!! "צבא ההגנה לישראל" - רק שהצבא הזה נטש את חייליו הפצועים לאחר שהגנו על המדינה.
