נשלחה על ידי:
ניר-חובש
נושא: תגובתי לתגובתך. בתאריך: 8/9/2006 02:27
תוכן ההודעה:
או, עכשיו אתה מתחיל לדבר לעניין!
שמע, אני לא רופא. אני חוג"ד- מה שנקרא חובש בכיר.
אני בהחלט לא מכיר את התופעה, מקווה שאכיר אותה בעתיד לאחר שאסיים את לימודי הרפואה שלי בעוד מליון שנה...
בכל מקרהאני לא מכיר את כל הסיפור התרופתי ואת כל ההיסטוריה הרפואית שלך. אני גם לא יודע מה עשית עם זה.
יש בידיך מס´ אפשרויות.
גש לרופא היחידה, בקש הפניות נוספות לנוירולוגים אחרים, אם אפשר בבתי חולים אזרחיים- (לא חובה! אל תזלזל ברפואה הצבאית כי היא טובה- באמת!!!). בקיצור בקש זאת ע"מ לקבל עוד חוו"דים.
הסבירות שתקבל הפניות נוספות היא נמוכה לכן תצטרך לבקש את הוריך לפנות בעצמם לצבא (מדור פניות במקרפ"ר טלפון בראש העמוד תחת "טלפונים חשובים"), כי הצבא נכנע מאוד מהר כאשר ההורים מעורבים. לאחר שתקבל עוד חוו"דים אז תוכל להיות יותר רגוע ואולי יטפלו בך לפי המלצות רופא השינה. אתה אומר שהתופעה בחיתוליה אז יכול להיות שיש נוירולוג אי שם בארץ שמכיר את התופעה על בוריה וכך יוכל לעזור לך יותר. בכל מקרה אני חושב שאתה ספציפית מפעיל בנושא יותר מדי שיקול דעת ומחשה. אנא, תן לרופאים לתת את הדין כי הם אלו שמבינים ברפואה במחלות (על כל הופעותיהן וצורותיהם) הכי טוב. ואם לא מצליחים לעזור לך אז שוב, בקש חוו"ד נוספת, ולעולם אל תזכיר את המילה הקלה או פטור כי זה מקומם מאוד את הרופאים ואנשי חייל הרפואה- (ראית את תגובתי).
בכל מקרה רק בריאות- נסה לעדכן אותי מה נסגר איתך- נשמע מעניין.