נשלחה על ידי:
אם
נושא: זה לא מזיז לאף אחד, כלום, נדה, העולם כמנהגו נוהג בתאריך: 7/12/2005 08:12
תוכן ההודעה:
כבר קורב לשנתיים אני יום יום נכנסת לאתר בכדי לראות מה קורה, האם זו תופעה, האם יש בעיה ולצערי הרב אני מגיעה למסקנה עצובה אחת.
החייל/ יסבול וכלום לא יקרה.
אני מזדהה בפורום בשמות שונים: אם, אם לחייל קרבי, אם לחייל בשריון
ומגיבה כל הזמן. רבותי לחייל/ יש בעיה ואין עם מי לדבר.
הבעיות האורטופדיות שמהם סובלים החיילים הם בלי סוף. אין שבוע שאין בפורום הזה מישהוא שלא סובל. והריטואל הוא קבוע. רופא ביחידה שמזלזל, החייל סובל יותר, אין הפניה למומחה, פיזוטראפיה לא ברמה, והתוצאה? כלום, אחרי השחרור מתחילות הבעיות.
אני עברתי עם בני את כל המסלול המטורף הזה של תלונה על כאבים, -
-זלזול של המערכת- כולל פניה לנציב תלונותהחיילים (עם תשובה מטופשת/מטומטת. הגענו עד לפגישה אישית עם הנציב...) - והיום הבן אחרי ניתוח בגב. את רוב הטיפולים הקריטים עשינו דרך רפואה פרטית!
לכל הסובלים, אני יודעת שמה שאני אומרת נשמע דמיוני אבל אין ברירה אחרת תכנסו "באמא של אמא" של הרופאים הצבאיים תעזרו בהורים , תוך כדי שהם מאימים בתביעה. הרופאים הם לא אלוהים. תקשיבו לגוף שלכם ואם אתם סובלים תלחמו. לכל הבריאים אני מציעה לעשות ביטוח בריאות בחברה פרטית ואח"כ אם יש בעיות ניתן לתבוע את הביקורים אצל הרופאים ובדיקות ct mri דרך הביטוח.
דעו עוד דבר מי שמגיע לחדר מיון עם תלונה ומקבל גימלים הם לא צריכים לעבור אישור של אף אחד. אתם פשוט בבית. כך אני עצרתי את הטרוף של הצבא. שילמתי לחדר מיון מכיסי כך קיבלנו שבועיים גימלים עקפנו את כל החוכמולגים של הצבא. (כמו למשל שמירה בישיבה בבסיס שריון בבקעה. הבנתם? יש אישור מרופא לא להעמיס על הגב והמפקד מצא פיתרון יצרתי לביצוע המשימה.....)
