נשלחה על ידי:
אור
נושא: כל מילה שלך בסלע בתאריך: 23/4/2010 00:42
תוכן ההודעה:
שלום הורה יקר!
שבוע שעבר התקיימה אסיפת הורים בבה"ד - סרט תדמית, סימולציות, ושיחה עם קצין. הועלו שאלות בנושאים שונים, ובעיקר סוגיית הטיפול הרפואי, וכמובן זיהוי מצוקות בקרב חיילים. הקצין השיב בסבלנות לכל השאלות ואף מסר את מספר הטלפון שלו, תוך שהוא מדגיש שהוא מחוייב לשאת את הטלפון 24 שעות ביממה.
בסוף הדיון נגשנו אל הקצין ובקשנו לשמוע את עמדתו בעיניין "פתיחת זמנים" לחיילת שחזרה מבי"ח מצויידת בשלושה ג´ בשל פציעה ברגל, עם הוראה לשחררה לביתה. לשביעות רצוננו קבלנו תשובה מספקת - הגישה אינה מקובלת עליו בשום אופן - העיניין בטיפולו.
את הבעיות האחרות שאותן לא העלנו בפניו (מחוסר זמן וצורך להתמקד בבעיה בריאותית דחופה יותר) תעדתי למקרה שמקרים דומים יישנו.
אני שמחה שהיחס של אותה מפקדת השתנה לטובה.
היום שיבצו את הבנות בבסיסים שונים, כדי שילמדו איך התפקיד מתבצע בשטח. לקראת הערב התלוננה על כאבי גרון, ואכן השקדים שוב היו נפוחים. גם הרגל הפצועה התנפחה, כתוצאה מהליכה ממושכת יום קודם (אמנם אחת המפקדות אפשרה לה פטור מאימון גופני, אך במקום זאת שלחה אותה לעבודות רסר). שלא כמו בה"ד, בבסיס הנוכחי מיד הפנו אותה לקבלת טיפול במרפאה ומשם נשלחה ברכב ובליווי חברה לביקור רופא. הרופא לא הבין למה שבועיים סובלת החיילת מכאבי גרון ושקדים נפוחים ולא מקבלת טיפול רפואי. הוא אבחן דלקת גרון ורשם אנטיביוטיקה. הוא גם בדק את כף הרגל שהתנפחה, ורשם פטור מנעליים צבאיות למשך שבועיים.
הפעם לא הייתה בעיית תקשורת עם הבת. המפקדת (אחרת) נאלצה לשוב מהאפטר שלה ל"ביקור רופא", וראה זה פלא היא לא החמיצה פנים והייתה אפילו נחמדה.
ולך הורה יקר, אני רוצה להודות על ששיתפת אותי והבהרת דברים מניסיונך האישי. התגובות והעצות שלך היו יעילות - ללא ספק עזרו לי לעשות צעדים ולפעול בזמן. חשוב לדעת שיש כתובת "יש עם מי לדבר". חובה עלינו כהורים להיות מעורבים ולמנוע ככל יכולתנו התרחשות של מקרים לא ראויים שעלולים ליצור נזק בלתי הפיך לילדנו.
תודה רבה
