נשלחה על ידי:
הורה שדואג
נושא: לאור שלום
בתאריך: 4/1/2010 17:57
|
|
תוכן ההודעה:
שלום. אני שמח שקראת את מה שרשמתי לך ואני מקווה שתאמצי את הדברים. רציתי להביא לידיעתך, שהבת שלי גם נמצאת בקשיים בשירות וללא תמיכתי היא היתה אבודה ולא רוצה לחשוב מה היה קורה איתה ללא עזרתי. כמובן שהמפקדים לא מוכנים ולא נוח להם שההורים מתערבים, זה מלחיץ אותם לדעת שייש מי שמפקח מבחוץ, מי שעוקב, בודק ומתלונן מתי שצריך ולכן הם המפקדים מנסים כל הזמן ליצור לחץ על החיילים שכביכול : "אסור להורים להתערב בעינייני הצבא". וכמובן שזו המצאה נוחה שלהם המפקדים. ההורים רשאים, יכולים וחייבים לדאוג לחייל שלהם כשהוא נתון במצוקה, אסור להרפות, יש להתקשר לכל מי שרק יכול לעזור, להפעיל לחץ, להתלונן כשצריך, לכתוב לכל מי שצריך, בבעיות רפואיות חשוב מאוד לא לסמוך על הצבא ולהביא אישורים מרופא מומחה מהאזרחות, ואם צריך אפילו להתייעץ עם עורך דין מומחה לעינייני צבא. גם על ביתי הפעילו לחץ ואיומים ואני על אפם וחמתם פעלתי במרץ, לא הרפתי מהם, הבאתי אישורים מתאימים, הקלטתי את מי שצריך, קבלתי כשהיה צריך, המפקדים התרגלו לדבר רק איתי למרות שממש לא היה להם נוח, אבל הבהרתי להם שהם אמורים להיות ההורים במסגרת הצבאית ואם הם לא מסוגלים אז גם שם אני האבא שלה ואדע טוב מאוד לדאוג לה עד הסוף, צריך הרבה סבלנות, עקשנות והתמדה ובסוף זה משתלם, הבת שלי קיבלה בצורה חוקית ומסודרת את אשר מגיע לה,משרתת במקום הראוי לה ועושה שירות יעיל, עם המון סיפוק ואפילו שמח. מאחל לך ולביתך הצלחה ובריאות. אני כאן מידי פעם, אשמח לענות ולסייע בכל מה שאוכל. חג שמח
|
|
|
|

|
19:42 | 31/3/2010 |
עבור אור. - הורה שדואג
|
|
10:47 | 4/1/2010 | תודה רבה .... עידכון - אור |
|
17:57 | 4/1/2010 | לאור שלום - הורה שדואג  |
|
00:42 | 4/7/2010 | דברייך ראויים בהחלט! - אור |
|
01:32 | 4/7/2010 | השבוע רק התחיל.... - אור |
|
01:11 | 4/9/2010 | לאור היקרה - הורה דואג! |
|