נשלחה על ידי:
אלי
נושא: ריתוק לשבת בתאריך: 14/9/2005 23:57
תוכן ההודעה:
שלום,
אחי מבצע כעת טירונות. הפלוגה שלו היתה במטווחים והחיילים שסיימו לירות התבקשו להשאר במקום מסוים. אחי, שסיים לירות התרחק קצת משאר החיילים וגרם לכך שחיפשו אותו ולא מצאו אותו במשך כ-10 דקות. יש לציין שחבריו לפלוגה ידעו איפה הוא.
כתוצאה מכך הסמל שלו העניש אותו והחליט לתת לו להישאר שבת (כשכולם יוצאי חמשוש). יש לציין שאחי נמצא בבסיס כבר 21 ימים, ויש לו קשיי הסתגלות קשים (לא אפרט) שידועים לסגל הפלוגה.
גלשתי באתר שלכם והבנתי שהעונש ניתן על-פי פקודת מטכל 6.0301 - מניעת חופשה. השאלה שלי טכנית למדי בנוגע לאותה פקודה. הבנתי שמדובר בהליך משמעתי (המקביל למשפט ממש) מזורז. לטעמי קיים פגם באופן קיומו במקרה זה משום שהעונש ניתן במקום ומיד ללא דיון בחומרת המעשה, ובחומרת העונש. נראה כאילו מדובר בעונש שניתן בהינף יד וללא שיקול דעת מעמיק. העונש אושר על ידי המ"מ, אבל אחי לא קיבל הזדמנות לערער עליו למ"פ. האם באופן עקרוני ניתן לערער על "הליך משמעתי" כשם שניתן לערער על פסק דין? האם העונש סביר במקרה זה? מה הן אמות המידה המקובלות לעונשים כאלה (האם העבירה היתה חמורה דיה). ומה ניתן באופן כללי לעשות כדי להקל על העונש?
