נשלחה על ידי: tal נושא: מחלת הנשיקה בתאריך: 1/5/2006 01:45
תוכן ההודעה:
אני חייל בן 19.
לפני שבועיים התחלתי להרגיש לא טוב , והיה לי במשך שבוע חום 39,
שבוע לאחר מכן הופיעה דלקת בשקדים והיה לי מאוד כואב לבלוע.
ביום שני לפני שבוע הלכתי לרופא צבאי , שאמר שזאת דלקת בגרון והביא לי ראפאפן. הרפאפן לא עזר , והמצב החמיר , בלוטות הלימפה שלי התנפחו ועד יום שישי כבר לא יכלתי לשתות ולבלוע מראש כאב והיו לי כאבי תופת באזניים. הלכתי לקצין העיר ביום שישי בבוקר שהפנה אותי דחוף למיון, שם אבחנו שיש לי מחלת הנשיקה, בנוסף לזה הטחול שלי התנפח וגם אבחנו שיש לי צהבת קלה בלחמיות.
הייתי מאושפז מיום שישי ועד יום שלישי. קיבלתי בלילה סטרואידים כי היה קשה לי לנשום.
משהו כמו 10 רופאים בדקו אותי בבית חולים ורובם אמרו שזמן ההחלמה הוא חודש וחצי - חודשיים, אך משום מה הרופא שחתם על טופס השחרור שלי כתב שאני צריך לנוח שלושה שבועות בבית ולא לעסוק בפעילות גופנית למשך חצי שנה בגלל הטחול, ור"מ 2 הביאו לי 3 שבועות גימלים, מדוע קיבלתי כל מעט זמן מנוחה? כאשר ידוע שזאת מחלה של כמה שבועות ובנוסף אני בטוח שאין מצב שאני תוך 3 שבועות מרגיש כמו חדש , כואב לי עדיין הגרון , האזניים ,וטחול שלי עדיין נפוח וכואב לי ללכת.
אני שומע כל הזמן על מקרים על חיילים שהיו מאושפזים יום יומיים וקיבלו בין חודשיים ועד חצי שנה גימלים.
מדוע אני שאושפזתי 5 ימים עד יום שלישי האחרון , קיבלתי רק 3 שבועות מנוחה?
אני לא חושב שאני צריך חצי שנה להיות בבית, אבל 3 שבועות נראה לי מוגזם מדי.
מה אני יכול לעשות , ולמי אני יכול לפנות בבקשה להאריך את הגימלים או את החלטת הרופא?
