| שאלה: האם חייל רשאי לבקש להשפט בבית דין צבאי במקום להשפט אצל קש"ז או קש"ב ביחידתו ?
( נשלחה ע"י נ'
15/12/2004 )
|
1
. |
|
תשובה:
התשובה חיובית. בהליך שאתה מובא לראשונה לפני קש"ז או קש"ב הינך יכול לבקש להישפט בפני בית הדין הצבאי. על אותו קצין שיפוט להפסיק ההליך ולהעביר בקשתך אל הפרקליטות הצבאית. זו תורה על מינוי קצין בודק אשר בפניו עליך לנמק את הסיבות להעברת הדיון לבי"ד. שים לב כי ההחלטה הסופית מתקבלת עלידי הפרקליטות הצבאית והיא לאחר עיון בממצאי קצין הבודק, רשאית שלא לקבל בקשתך |
|
| שאלה: האם תוכלו להגדיר מה פירוש קצין שיפוט זוטר וקצין שיפוט בכיר, כלומר האם זה תלוי בדרגתו (אותי במיוחד מעניין לגבי דרגת סרן), ומה העונשים המקסימאלים שכל אחד מהקצינים יכול לשפוט (אורך ריתוק ומחבוש וכו'). תודה רבה!
( נשלחה ע"י ש'
7/11/2004 )
|
2
. |
|
תשובה: אנו מפנים אותך למענה לשאלותיך.אל פקודות המטכ"ל בנושא הדין המשמעתי שפרסמנו ב"מקרים בטיפול" וכן במדור "מאמרי מערכת". שם תמצא תשובות לשאלותיך בפקודות עצמן. |
|
| שאלה: למה אין משפטי צדק בצבא מי שמגיש את התלונה הוא דואג מראש מה תקבלי במשפט הרי מי שמגיש את התלונה והשופט אם חברים וברור שהוא ישפוט לצידו ואני מכיר הרבה מכרים כאלה כמעת כולם
( נשלחה ע"י מ'
7/11/2004 )
|
3
. |
|
תשובה: אכן מערכת המשפט בתחום הדין המשמעתי בצה"ל היא מערכת אשר יש בה עיוותים רבים. לצערנו זהו מצב חוקי על פי חוק השיפוט הצבאי. מי שמגיש התלונה יכול גם לשמש כשופט והוא גם קובע על מה תישפט ומהו העונש. לכאורה מצב בלתי נסבל, בעיקר בשל סמכויות שניתנו למפקדים המשמשים כקציני שיפוט המאפשרות להם לשלול או להגביל חירותו של חייל. עו"ד סמי איליה וחבריו בועדת החקיקה לענני צבא וביטחון בלשכת עורכי הדין עומדים בזמן הקרוב לטפל בעניין זה.
מטבע הדברים השינוי אם יקרה, לא יהיה בן לילה.כל עוד זהו המצב לפי חוק, אין הרבה מה לעשות
|
|
| שאלה: האם קיים חוק התיישנות שלאחריו לא ניתן לשפוט חייל עקב התיישנות העבירה שביצע? אם כן, מהו פרק הזמן של חוק התיישנות זה?
(
27/8/2004 )
|
4
. |
|
תשובה: כן. קיים חוק ההתיישנות לעבירות ועונשים. כאן יובא רק תקציר בלבד. סעיף 41 לחש"צ עוסק בעניין זה ובעבירות צבאיות. בעקרון תקופת ההתיישנות על כל עבירה צבאית הינה 3 שנים.
עבירת עריקות עשר שנים. עבירות של בגידה 15 שנה.
בנוסף, סעיף 170 לחש"צ קובע כי לא יובא חייל לדין אם עברו מיום העבירה 3 שנים. מאחר ושאלתך כללית, יש לעיין בפקודות (גם באתר אצלנו) עצמן. |
|
| שאלה: השאלה:
חייל המקבל עונש ריתוק ובמהלך הריתוק מקבל גימלים האם עליו להחזיר את הימים כשהוא חוזר מהגימלים?
( נשלחה ע"י מ'
27/8/2004 )
|
5
. |
|
תשובה:
אנו סבורים שאין אפשרות לבקש החזרת ביצוע העונש אם חלקו לא התבצע בשל מחלה "ג". אם תידרש להחזיר, בקש לראות הפקודה לפיה אתה מתבקש להחזיר את ימי הריתוק בשל היותך חולה. |
|
| שאלה: האם למפקד מותר להגיש תלונה - וגם לשבת על דוכן השופטים?
( נשלחה ע"י נ'
30/7/2004 )
|
6
. |
|
תשובה: לצערנו המצב המשפטי הקיים מאפשר זאת בדין המשמעתי. ראה ב"מאמרי מערכת" את הפקודות בנושא. |
|
| שאלה: האם אחרי הבג"צ שהזכרתם באתר לא ניתן לשפוט חייל מילואים שלא בשירות?
( נשלחה ע"י ש'
20/3/2004 )
|
7
. |
|
תשובה: אכן בג"צ 10745/03 בענינו של החייל סי אורן לאור ההחלטה והדיון באולם אוסר לשפוט חייל בכלל (לא רק מילואים) אלא אם הוא במסגרת השירות כלומר בבסיס, בפעילות מבצעית מחוץ לבסיס, במאהל ארעי וכדומה. לא ניתן לשפוט חייל מילואים שאינו בזמן שירות במקום אזרחי וניתן להעמידו לדין אם זומן למילואים. דוגמאות המתאימות לחייל במילואים וסדיר כאחד רק לשם המחשה : נניח כי יחידה של חיילי סדיר עושים ביקור מאורגן במוזיאון ומישהו מבצע עבירת משמעת - גם אז לא ניתן יהיה לשפוט אותו במוזיאון למשל, אלא לכשיחזור לבסיס. מנגד : אם חיילים עושים פעילות בשכם למשל ואינם בבסיסם, יכול מפקד לשפוט החייל במפקדה הארעית האחראית על אותו כוח אליו משתייך החייל ואין צורך להביאו לבסיס הקבע. ועוד דוגמא : אם החייל מצוי בפטרול ברחובה של עיר בשטחים או בכלל - לא יכול המפקד לעצור את רכב הפיקוד ולשפוט אותו ברחוב בביקור אקרעי שלו את הכוחות הפועלים בשטח.
סיכומו של דבר : משפט משמעתי יערך בתנאים שבהם נערך משפט תוך כבוד להליך ותוך הקפדה שזה יעשה על פי הפקודות וכל כללי הטקס ומיצוי הזכויות ויראה כמו שראוי להליך משפטי ולא בדרך של "משפט שדה". |
|
| שאלה: הייתי רוצה לדעת לגבי חוקי מטכל העוסקים בכל מה שקשור לתנאי קבע כאשר יש הרשעה בבית משפט אזרחי בפלילים, רציתי לדעת מה ההשלחות של זה על הקבע...על יציאה לפיקוד וכדומה
( נשלחה ע"י פלוני
5/3/2004 )
|
8
. |
|
תשובה: ראשית, הרשעה במשפט פלילי אזרחי יש לה השלכה על השירות בצבא. תלוי מה העבירה ובהתאם לזה נשקלים שיקולי קידום או המשך שירות. ככלל, בעבירה שיש עמה קלון, רוב הסיכויים כי ישקל המשך השירות בכלל. רצוי כי תתיעץ באופן פרטי עם עו"ד כיצד לנהוג בטרם תשלח בקשה לקידום. |
|
| שאלה: אני חייל מילואים. שיניתי כתובת, הודעתי לקצינת הקישור ומילאתי את פרטי הכתובת החדשה בטופס שינוי הפרטים ששלחה אלי ושלחתי כפי שנתבקשתי. התברר לי אחרי זמן קצר כי אני עריק כיוון שלטענת הצבא שלחו לי צו (לכתובת הישנה) ולטענתם הכתובת הרשומה במחשב שלהם קובעת ואם אם לא שונתה אצלם,אז אני יכול לספר סיפורים שאני עדכנתי. שפטו אותי ל21 יום בכלא ובערר הורידו ל10 ימים.אני מחר חייב להתייצב בכלא 4. נעשה לי עוול.מה עושים?
( נשלחה ע"י ר'
6/2/2004 )
|
9
. |
|
תשובה: ראשית אם הועמדת לדין משמעתי, בקש לדחות המשפט עד שיובא בפני קצין השיפוט התיק האישי שלך ובקש לזמן עדים (במקרה זה קצינת הקישור שהודעת לה על שינוי הכתובת). אם קצין השיפוט לא יסכים, בקש להשפט בפני מפקדו ותגיש מייד פנייה אליו עוד בטרם משפט לזמן תיקך האישי(שם אמור להיות מתוייק טופס שינוי הפרטים ששלחת)
צה"ל מקבל טופס שינוי פרטים ששולחים אליו חיילי המילואים, אך לא תמיד מי שאמור לעדכן, מעדכן המחשבים בזמן. לכן, כדי למנוע מצב זה, אנו מציעים לשלוח טופס עדכון פרטים בדואר שליחים עם אישור מסירה ולרשום על המעטפה "טופס שינוי פרטים/כתובת וכך גם בפתק השליחים הנמסר לשליח. כך, לאחר המסירה, תמיד יוחזר לידכם ע"י דואר שליחים אישור המעיד על קבלת הטופס ביעדו וכן השליח מחזיר עותק חתום עם שם מקבל המעטפה.
שמרו על זה תמיד. אם תתקלו בבעייה כזו שהעלה השואל, אזי תהיה בידכם הוכחה בדבר מילוי חובתכם וכי הודעתם על השינוי, דבר שיכול להוציאכם זכאים בדין משמעתי אם יוחלט להעמיד אותכם לדין כי צה"ל לא מצא את הודעת השינוי. |
|
| שאלה: נשפטתי וקיבלתי ריתוק. הגשתי ערר. עברו כמה ימים וטרם קיבלתי תשובה. האם חייבים לתת לי תשובה על הערר ? האם עלי לרצות את העונש עד הערר ?
( נשלחה ע"י ת'
18/12/2003 )
|
10
. |
|
תשובה: ערר על דין משמעתי מוגש תוך 3 ימים (בנסיבות מיוחדות אפשר לאחר מועד זה), ותשובה על ערר - על מפקדו של קצין השיפוט למסור לא יאוחר מ-7 ימים. ניתן לבקש בערר לעכב את העונש עד להחלטה בערר ועל כך ישיב המפקד מיד. מכל מקום, אנו ממליצים, בד בבד עם הגשת ערר, להגיש בקשה לעיכוב העונש(מחבוש או ריתוק) וכן לשלוח במקביל "בקשת מחילה" בפקס לאלוף הפיקוד הנוגע ותחת פיקודו יחידתך. |
|
