הדפסה
|
| כרגע הארכיון מכיל 54 מאמרים (עמוד 3 מתוך 6): |
בג"צ : תלונות חיילים שומרות על מינהל תקין ומונעות שימוש בכוח השררה !
(18/11/2005)
אנו מביאים לידיעת החיילים את העקרונות שנקבעו בבג"צ 6840/01, אחד מפסקי הדין החשובים המגינים על זכויות חיילים, אשר ניתן ביום 10.10.2005 בהרכב כב' השופטים הנשיא א. ברק, א. פרוקצ'יה, א.א. לוי. פסק הדין דן בעתירתה של קצינה בדרגת סרן, אשר בשנת 2001 ביקש צה"ל לפטרה בשל "אי התאמה". ואולם, התברר כי אותה קצינה התלוננה בעבר על מפקדה בדרגת תא"ל בגין התבטויות גסות כלפיה. הקצינה שכנעה את בית המשפט כי נסיונה להביא למיצוי הדין עם מפקדה, היוו הסיבות לנסיון לשחררה מצה"ל.
בג"צ קבע כללים לפיהם על מפקדים לשמור על כבודם של פקודיהם. עוד נאמר בין היתר כי אי שמירה על כבוד הפקודים היא בגדר " סטייה מחובת המפקד להקפיד בכבודו של הנתון לפיקודו. החובה להגן מפני שימוש לרעה בכח הפיקוד ובעוצמת השררה חיונית לא רק כדי למנוע פגיעה בחייל כפרט, אלא גם כדי להגן על הרמה הערכית-מוסרית של הפיקוד בצבא ככלל, המשליכה על מידת האימון של הציבור בו...". אנו מביאים כאן דגשים וציטוטים מפסק הדין. מומלץ כי תקראו האמור בעיון...
|
חשיפה - הצעת חוק: רופאים ומטפלים רשלניים יעמדו לדין משמעתי !
(31/10/2005)
הצעת חוק מהפכנית הוגשה על שלחן הכנסת לאישור בחודש יולי האחרון. מדובר בהצעת חוק הרופאים (הליכי בדיקת תלונות ואמצעי משמעת) – 2005. הצעת חוק זו שבאה מטעם המדינה מודיעה על הקמת כתובת לציבור להתלונן על התנהגות רופאים ומטפלים (כהגדרתם בחוק זכויות החולה-1996 (לחץ כאן על "דפי מידע") – וכן - מנגנון של בדיקת התלונות בצד הקמת בית דין למשמעת שבו ניתן יהיה להעמיד לדין רופאים וצוותי רפואה שחרגו מחובתם על פי דין או התרשלו כלפי מטופלים.
עם אישורו של חוק זה, יחול הוא גם על רופאים וצוותי רפואה בשירות פעיל בצה"ל. יחודו בכך כי לראשונה במדינת ישראל מוקם מוסד רשמי לטיפול בתלונות ובצידו מנגנון משפטי הכולל רשימת עבירות והליך של דין משמעתי. הציבור ובכלל זה חיילי צה"ל יוכלו להגיש תלונות ומשאלו יתבררו כצודקות – יביא הדבר גם לפתיחת הליך של דין משמעתי.
|
שיקול הדעת בהפעלת הדין המשמעתי בצה"ל עובר כל גבול !
(13/8/2005)
מאת : עו"ד שלומי וינברג
ראו עידכון בסוף המאמר: (22.8.05) (סגן הפצ"ר החליט על ביטול כל ההליכים נגד החייל)
אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. השבוע (10.8) התפרסמה באתר עיתון "מעריב" (NRG) ידיעה, לפיה חייל מגדוד החי"ר "לביא" הועמד לדין משמעתי כיוון "שסיפר לחברו כי...הוא מספק את עצמו במקלחת". החייל עצמו, כך פורסם, קיבל את הבשורה בצורה קשה, וטען בפני מפקדיו, כי מקלחת היא מקלחת פרטית, שכן בין תאי המקלחות יש הפרדה מוחלטת, כך שהחיילים המתקלחים אינם רואים זה את זה. (לידיעה שפורסמה - ראו גם תגובות הקוראים) (ראה פירסום נוסף)
גם בהנחה שיש המביעים סלידה ממעשהו של החייל, הרי שהחלטת מפקד גדוד "לביא" להעמיד את החייל לדין הינה בעייתית במיוחד וחמורה.
המשפט הצבאי הפך לתגובה הפיקודית האולטימטיבית. אם לא די בכך, הפך כמדרון חלקלק, המאבד ממעמדו ומתכלית קיומו. אין ספק כי ההחלטה להעמיד לדין במקרה זה, פגעה קשות בתדמית הצבא - עשרות מונים ממעשה החייל. די לעיין בתגובות לידיעה כדי להבין זאת. על החייל לבדוק היטב ההליכים(הראשון אצל המג"ד וזה לאחר החלטת מפצ"ר) אם נערכו בהתאם לדין. על המקרה וההיבט החוקי/חוקתי :
|
חוק השיפוט הצבאי - האם הרבה השתנה מאז שנת 1955 ?
(24/7/2005)
מאמר מאת : עו"ד שלומי וינברג
ראשית, ולמען הסר ספק, מאמר זה נכתב ללא שום קשר לסוגיית "ההתנתקות", ואין לו כל קשר או נקיטת עמדה ביחס לחובותיהם של חיילי צה"ל להיקרא אל הדגל בשעת "ההתנתקות".
מאמר זה דן בקצירת האומר, בחוק השיפוט הצבאי האימתני, במתכונתו היום, בעיקר בכל הנוגע לדין המשמעתי ובדרכים לשיפורו.
בית המשפט העליון מבוקר לעיתים מזומנות על האקטיביזם השיפוטי שהוא מפעיל. לטענת המבקרים, לא ייתכן כי ידו של בית המשפט העליון תהיה בכל, ויד כל בו.
האקטיביזם השיפוטי, כך הטענה, חורג מהסמכות המוקנית שהוענקה לבית המשפט העליון מכוח חוק יסוד: השפיטה, והופך אותו לגוף שהינו מחוקק- על באצטלה של בית משפט עליון.
אינני שותף לביקורת זו. אדרבא, בית המשפט העליון היה הראשון לראות בהוראה שבחוק השיפוט הצבאי כדרקונית והורה על ביטולה (ראה בהמשך בג"צ שגיא צמח). לטעמי, המערכת השיפוטית האזרחית היא מאותן מערכות יחידות בארץ השואפות ליישם את כללי הצדק ולשמחתנו אף נגע של שחיתות לא פשה בהן. השופטים בכלל, בוודאי בבית המשפט העליון, עושים עבודה מקצועית, מסורה, יסודית ועניינית, תוך הקפדה כי זכויות חוקתיות לא תיפגענה.
גם אם יש הטוען כי אין זו מערכת מושלמת, הרי כולנו מסכימים כי ללא ספק מערכת המשפט הוא אחד מ"כלבי השמירה" האחרונים, החשובים והיעילים ביותר הקיימים במדינת ישראל.
ועל אף אלה, מפתיע ומצער מאוד, אם כן, לגלות, כי אותו אקטיביזם שיפוטי נעצר לא במעט על מפתן דלתה של מערכת השיפוט הצבאית, שם בג"צ ממעט מידי להתערב בהחלטות שיפוטיות בעייתיות, ולא יוצר די "חקיקה שיפוטית" המונעת מעוולות השיפוט המבוצעות בצה"ל מלהתרחש יום-יום.
|
הפרקליט הצבאי הראשי : מפקדים ממהרים לשלוח חיילים לכלא !
(10/7/2005)
מה שאנו טוענים מזה למעלה משנתיים, זכה סוף סוף לאישור רשמי. בראיון לעיתון מעריב (24.6.05) אומר הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל אביחי מנדלבליט : "...יותר מדי חיילים נכנסו לכלא ולתקופות ארוכות מדי" הוא קובע..."מפקדים זוטרים, במקום לפתור בעיות בשיחות, בטיפול פיקודי, היו מכניסים לכלא. היד היתה קלה מדי על ההדק ועדיין קלה מדי. לכן, עשינו רפורמה בדין המשמעתי. הפחתנו את סמכויות הענישה. הוצאתי לאחרונה איגרת שמחייבת הנמקה בכל מקרה שבו שולחים חייל לכלא. חייל שמגיע לכלא 4 לא מתקבל אם פסק דין לא מנומק..."
זו הפעם הראשונה שגורם כה מוסמך בצה"ל מודה כי יש מפקדים המשתמשים בסמכותם לרעה ובשררה. ומספר הערות לנו לנאמר :
|
חשוב : הפקודות וההוראות השימושיות לשירותכם בצה"ל !
(28/3/2005)
מחפשים לדעת פרטים בנושא דין משמעתי, זכויות , רפואה, או כל עניין הנוגע לשירות?
אנו מביאים את פקודות מטכ"ל המעודכנות אשר פורסמו לציבור ע"י צה"ל. בשל שינויים ועידכונים, החלטנו להפנות למקור פירסום הפקודה. הפקודות המתפרסמות חולקו לשישה חלקים ובכל חלק מספר הפקודה והנושא והיא מוצגת בקובץ "וורד". לצערנו לא חולקו הפקודות לקטגוריות כדי להקל על החיפוש. ואולם, כל מה שצריך לעשות הוא לחפש הפקודה בנושא שמעניין אתכם לעיין בה ואף להדפיס . לחצו על הקישורים מטה אשר יובילו אתכם לכל חלק בפקודות.
שימו לב:- משנת 2006 תוכן הפקודות עצמן מפורסמות ביוזמת צה"ל לציבור ומצויות באתר הרשמי של צה"ל ואנו רק מפנים קישור אליהן.(עידכון 28.12.07).
|
על אחריות מפקדים כלפי חיליהם – פירסום ביה"ס למשפט של צה"ל !
(1/3/2005)
רבות אנו מזכירים כאן את אחריות המפקדים לשלום חייליהם. הן באימונים, הן בפעילות מבצעית והן בדאגה לביטחונם ולבריאותם. התפיסה הנהוגה בצה"ל, לפיה המפקד הוא "חזות הכל" – קרי, הוא האחראי לכל - לא פוסחת גם על אחריותו למחדל, לרשלנות או למעשה פלילי הנוגע ישירות לשלום פקודיו.
אנו מביאים לפניכם מאמר אשר פורסם על-ידי בית הספר למשפט בצה"ל תחת הכותרת "על האחריות הפלילית ואחריות מפקדים". המאמר פורסם לפני שנים אחדות, ובו דוגמאות למעשים או לרשלנות של מפקדים, וכן תקצירי פסקי דין בנושא. אכן, הפסיקה לא קפאה על שמריה מאז, וגם הנושא נשאר אקטואלי כשהיה. חשוב לקרוא את המאמר, אשר נכתב על-ידי משפטנים צבאיים, אנשי בית הספר למשפט צבאי, והופנה לידיעת מפקדי צה"ל. חשוב הן לחייל ובעיקר למפקד – להפנים ולזכור את המצב המשפטי. אז הנה: כך תדעו מה מותר ומה בגדר איסור...
וכמו שנהוג לומר: לא נגענו. המאמר מובא כלשונו.
|
מילים לחוד ומציאות לחוד – אפלייה בשיבוץ - תפקיד לנשים בלבד!
(5/2/2005)
הנכם מתבקשים להגיב למאמר
על אף כל ההכרזות של יועצת הרמטכ"ל לעניני נשים (יוהל"ן - לחץ לאתר יוהל"ן) ופיקוד הצבא לפיהם צה"ל מחוייב לשיויון הזדמנויות לכלל המתגייסים ובכלל זה ההחלטה שלא להגדיר תפקיד בצה"ל כתפקיד "לנשים בלבד" או הפוך (לגברים בלבד – להוציא חריגים) – קרי, "מגדרי" (לחץ להגדרה) צה"ל משבץ מתגייסות חדשות ללא קשר לנתוני הגיוס או כישוריהן הבסיסיים, לתפקיד אשר בו אין דריכת רגל לגברים מחד ומיועד רק לנשים בלבד. כל זה בידיעה מפורשת של יוהל"ן תת אלוף דבורה חסיד וכמובן ביוזמת צה"ל. (ראה גם פקודת יום עם מנוייה לתפקיד)
הנה כי כן, צה"ל סבור כי התפקיד המדובר - "רשמת משפטית" או בעברית תקנית "קלדנית שופט" בבתי המשפט הצבאיים ובבתי הדין הוא תפקיד המיועד לנשים בלבד. לתפקיד "מגדרי" זה צה"ל משבץ מתגייסות ללא קשר ליכולתן ולכישוריהן . שאלה ציבורית העולה מכך היא האם גיוס נשים בכפייה על פי חוק שירות ביטחון ושיבוצן שלא על פי בחירה בתפקיד כזה שאינו צבאי כלל וכלל הוא דבר ראוי.
|
ההגנות המוקנות בחוק המגינות על כל חייל ומפקד המבצע פקודה !
(23/1/2005)
למען ידע כל חייל ומפקד : הפוגע בכם, צפוי להענש.
שאלות המופנות אלינו נוגעות גם בתחומים, אשר המציאות היא זו המעוררת שאלות אלו. נשאלנו ע"י חייל מה קורה כאשר הוא מותקף ע"י מי שאינו חייל והאם מצ"ח מטפל בכך. הרמנו הכפפה ואנו נבהיר המצב המשפטי. מה קורה אם חיילי או מפקדי צה"ל הותקפו או אפילו אם העליבו אותם בשל היותם חיילים וכיצד החוק מגן עליהם. כן נבהיר האם ניתן לראות בחייל או במפקד בצה"ל - עובדי ציבור.
מן הסתם, נתייחס כאן לשני מצבים : האחד – כאשר מותקף חייל בשל היותו חייל או בשל מעשה שעשה בהוראת מפקדיו המוסמכים. השני, כאשר אדם תוקף חייל המשרת בצה"ל. שני המצבים מתייחסים למצב שהתוקף/מעליב אינו חייל. ניתן לומר כי המחוקק נתן תשובה לכך עוד לפני שנים. רצוי כי תדעו המצב המשפטי שנועד להגן עליכם.
|
|
